פרק 1
12:47
אימא אני
ממש לא הולכת לשם!,
אין אפילו
ויכוח על עניין זה ! מאז שעברנו לפה האדם היחיד שבמחשבותייך הוא את!
אבל אימא את
מוכנה בבקשה להקשיב , אני לא רוצה ללכת להופעה הזאת!, אני לא מתווכחת , אני קניתי את הכרטיסים האלה
ואת הולכת ! סוף דיון , ופשוט עלתה למעלה .
אז אני
אמילי בת 23 אני עדיין גרה באותו בית עם משפחתי זאת אומרת ,עם אימא שלי , בעלה
ובתו הקטנה , שדרך אגב , שניהם נוראיים . אני מתכננת לעבוד לדירה משלי , מה שקרה
עכשיו ? , אימא שלי החליטה שאני צריכה לקחת את הבת הקטנה של דויד –בעלה- וללכת
לראות הופעה של איזה להקה שאני בכלל לא אוהבת , משהו עם זבוב , נו מקפלי , כן
מקפלי , אני פשוט לא מאמינה שהיא מכריחה אותי ללכת לשם .
12:52
" את
קולטת שהיא מכריחה אותי , הכול בגלל הילדה המטומטמת שלו ! היא בכלל לא אוהבת אותי
, כזאת מטומטמת !" התלוננתי בפני החברה הכי טובה שלי , רוז ," אבל אולי תיהני
שם, ומאיפה את יודעת שהיא שונאת אותך ? "
" בוא
נחשוב, אולי כי , אממ , היא אמרה לי את זה "
" נו
מה אכפת לך , במקרה הכי גרוע , הסתובבת בעיר והיית בהופעה של להקה , שלדעתי, ממש
טובה"
" יש
לי רעיון , אני אגיד לאימא , שאני לא הולכת בלעדייך , והיא לא תוכל לקנות עוד
כרטיס , כי הסיכויים שנשארו עוד כרטיסים , קלושים , ואז אני לא אצטרך ללכת "
"את
בכלל שמעת את מה שאמרתי עכשיו ? "
" כן ,
כן , אני חוזרת אלייך עוד כמה דקות "
ירדתי
במדרגות שומעת את הרעש שנעלי הבית שלי עושות עם כל מדרגה שאני יורדת , הגעתי לסלון
נעמדתי בפנייה והתחלתי ;
"
הגעתי להחלטה , אני הולכת רק עם רוז הולכת איתנו " חייכתי לעצמי ,
"
ידעתי את זה כבר, וקניתי כרטיס גם לה "
נותרתי
פעורת פה , איך היא ידעה על זה , אוף , עליתי לחדרי מבואסת .
הרמתי את
הטלפון הורוד שלי וחייגתי למספר שאני כבר זוכרת בעל פה , רוז ,
"
תאמיני או לא " התחלתי את השיחה בלי להגיד שלום אפילו
" היא
הסכימה ??? " שאלה , ונימת הפתעה נשמעה בקולה
" כן ,
היא אפילו לא הייתה להזמין עוד כרטיס , את קולטת , היא ידעה את זה "
" כן ,
נו טוב , זאת אימא שלך , דומה לך "
" זאת
רוז בטלפון ?" שמעתי את אימי אומרת ,
" כן
" עניתי ומלמלתי לשפופרת "שנייה"
"
תגידי לה ששמעתי אותה מדברת על זה שהיא אוהבת אותם , ובגלל שיש לה עוד מעט יום
הולדת לכן, זאת המתנה שלי "
האימהות שלי
ושל רוז חברות טובות , כך גם , אחינו ואחיותינו הקטנים .
"טוב,
ביי אימא "
"היא
אומרת שהיא קנתה לך את הכרטיס מתנה ליומולדת "
"תגידי
לה תודה ענקית "
צרחתי לאימא
שבזמן הזה כבר ירדה או עלתה במדרגות , "היא אומרת תודה"
לא הקשבתי
לתשובתה וחזרתי אל הטלפון
"מתי
ההופעה בכלל ?" שמעתי את רוז שואלת
" אימא
באיזה תאריך ההופעה " צעקתי לאימי
" ב20
לחודש "
" אבל
זה ביום של יום ההולדת שלה "
אמרתי לאימי
שבזמן זה כבר הספיקה לעלות למעלה ,
" כן ,
זו הסתדר מצוין , אה? "
"לגמרי
אימא , טוב אני קצת עסוקה פה אז אם אכפת לך .."
" כן
בטח , ואם את מדברת עם מקס אני נשארת "
"לא
אימא , אני לא מדברת איתו ,נפרדנו זוכרת ? טוב , ביי "
שמעתי את
צעדיה המתרחקים , כנראה אל המטבח , חשבתי לעצמי , לאימי יש מין תחביב , שמשעמם לה,
שהיא כועסת , שהיא עצבנית , ובכללי שאין לה מה לעשות , היא הולכת למטבח ואופה משהו
, לא שאני מתלוננת כן ?, אימא שלי קונדיטורית של קייטרינג , אבל די נמאס לי לקחת
כל יום עוגיות לעבודה , במיוחד , עקב העובדה שאני עובדת בסטרבאקס .
חזרתי אל
הטלפון והודעתי לרוז
"
מגניב, אני לא מאמינה שאני הולכת לראות אותם , ועוד ביום של היום הולדת שלי , זה
פשוט חלום שהתגשם "
" כן ,
כן , באמת שאני הולכת ללכת לשם רק בשבילך "
"כאילו
שיש לך ברירה " רוז צחקקה על גורלי המר ,
" יש
לי את הבררה לנתק לך " צחקתי עליה בחזרה
"
מצחיקה , טוב בכל מקרה אני חייבת לעוף לעבודה , נדבר "
יום
למחרת 6:30
אני לא
מאמינה , אני לא מאמינה , הוא יהרוג אותי , הבטחתי לו שאני לא מאחרת היום , אני
מתה , אני אל מאמינה אולי כדאי שאתקשר אל רוז לגבי המצבה , שתבחר משהו יפה ,
גיחכתי לעצמי , הגעתי לבניין הנמוך עם חלונות הראווה הגדולה , והשלט גדול בסוף
הקומה הראשונה " סטארבקס " ,
הסתכלתי אל
החנות מפנים הכול ריק , בעצם שאני חושבת על זה
די חשוך בחוץ לשמונה וחצי בבוקר , מה השעה בכלל , שאלתי את עצמי , הוצאתי
את הנייד מתיק הצד שלי , 6 וחצי , לא , הילדה הזאת מתה !, איך היא עשתה את זה ,
הלוואי שאימא שלי לא הייתה מתחתנת עם האיש הזה , הבת שלו פשוט נוראית , זה לא פעם
ראשונה שהיא עושה לי את זה , בחודש הראשון שהם עברו לגור איתנו , הייתי תיכוניסטית מסכנה , והמפלצת הזאת העירה
אותי בארבע בבוקר (!) , ואז ששאלתי אותה אם היא עשתה את זה , היא פשוט אמרה כן ,
ככה בלי תירוצים , פשוט כן , ואז שאבא שלה שאל אותה למה היא עשתה את זה , היא
המציאה תירוץ שאני לא התנהגתי אליה יפה , ושהיא רק רוצה להיות חברה שלי , אלוהים
נמאס לי ממנה כל כך !
הסתובבתי ברחובות
מנסה למצוא מקום פתוח שאוכל לשבת בו עד שאצרך ללכת לעבודה , אני חושבת
שהתוכניות שלי השתנו , שמעתי מאחורי צעדים וניסיתי להיזכר בסדנה שעברתי בתיכון על
הטרדות מיניות , תוך כדי עידודים של קדימה אמילי , את יכולה לעשות את זה !, המשכתי
ללכת , ולאט הגברתי את הקצב , באמת , מי המטורף שער בשעות כאלה , כנראה שאמרתי את
זה בקול רעם כי מיד אחר כך שמעתי קול שאומר " אני " .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
