מהפרקים
הקודמים :
ישבתי בבית
מנסה לחשוב על דני , כמה מוכר לי השם ,
החלטתי לחפש
עליו בגוגל , אני בטוחה שהשם שלו מוכר לי
דני ג'ונס
דני ג'ונס דני ג'ונס
פאק , הוא
בהמבוגר זבובים
יותר גרוע ,
נדלקתי על מישהו מהמבוגר זבובים .
פרק 3:
יום
למחרת 11:47
קמתי בהרגשה
משונה , אני מניחה שלא לישון כל הלילה בגלל בחור מטופש , זה לא הדבר הכי חכם לעשות
, החלטתי שחייב להסתכל על המצב הזה משני צדדים שונים , אוקי , צד אחד הוא חמוד
נחמד מדהים חתיך ו.. אוף איתי , למה אני לא יכולה לשכוח אותו ? , הצד השני הוא ,
שהוא מפורסם , רוב הסיכויים שהוא שחצן , ואם נהיה ביחד – מה שלא יקרה אף פעם – הוא
בטוח יבגוד בי , אז עדיף לי להיות לבד לא ? אני לא מאמינה שאני נדלקת על מישהו
ממקפלי – כן ף ויתרתי על השם המבוגר זבובים , הוא פשוט ארוך מידי – כל כך שטות , זהו
נגמר –כן בטח – הרמתי את הטלפון וחייגתי את המספר המוכר
"הלו
" שמעתי את קולה של רוז ,
"אמממ
, חשבתי על זה , והיום יש לי יום חופש..
"בקיצור
את רוצה שאני יבוא אלייך " היא קטעה אותי
"בדיוק
" חמש דקות אצלך היא אמרה וניתקה
איזה כיף
שיש אנשים שמבינים אותך –לא-
12:20
רוז נכנסה
לחדרי לפני מספר דקות –היא אף לא הייתה ממש דייקנית – סוחבת איתה שקית ,הנחתי שיש
שם אוכל , למרות המראה שלה , היא אהבה לאכול , מאוד ,הבחורה לא ספרה קלוריה בחייה
, הכול אצלה בגנים , ראיתי את חבילת הגלידה האהובה עליי מבצבצת מהשקית
"עשית
משהו שאת מביאה לי בן אנ ג'רי?" שאלתי בחשדנות
"לא"
היא ענתה במהירות
"אוקי"
" טוב
אז חשבתי –היא אמרה בזמן שהיא מוציאה מהשקית את הגלידה עם שתי כפיות – "
"את
יודעת יש לי כפיות בבית " קטעתי אותה
"לא
יודעת התחשק לי להביא את אלה " היא אמרה
הסתכלתי על
הכפיות –החמודות , יש לציין – והכנסתי את הכפית שהיא נתנה לי למעמקי הגלידה
"על מה
חשבת ? " שאלתי , נזכרת במשפט שהיא התחילה מקודם
"מה ?
, אה כן חשבתי אולי אחרי שנגמור את הגלידה נצא לברכה או משהו "
גיחכתי, אין
מה להגיד , רוז תמיד נשארת רוז
קמתי ולקחתי
מהר את קופסת הגלידה מידה של רוז ורצתי למטה אל המקפיא
"מה את
עושה " שמעתי את קולה של רוז מחדרי
"אנחנו
יוצאת לברכה , נאכל את הגלידה אחר כך
"
שמחתי
מהרעיון של רוז , קצת שמש לא תזיק לי , אני מניחה
"טוב
" היא אמרה בתסכול . עצרה הסתובבה אלי והסתכלה עלי בשילוב ידיים
"למה
את מחכה , תחליפי לבגד ים " אמרתי לה
והיא בתגובה
הצביעה על כתפיות חזיית הבד ים שלה
דילגתי
למעלה והוצאתי מהארון את בגד הים שלי , חזיית סטרפלס שחורה , ותחתון לבן מנוקד
בשחור , תמיד אהבתי לשלב ,קוקו גבוהה ומשקפי שמש ואני מוכנה .- דילגתי למטה מסתכלת
על רוז שהייתה בסוג של דו שיח עם עצמה , אוקי , אף פעם לא אמרתי שהיא נורמלית
"אני
מוכנה " אמרתי וגילתי שלא ממש אמרתי את זה לאף אחד
יצאתי החוצה
, שום סימן לרוז , בשנייה הבאה הרגשתי זרם של מים חמימים , אני הורגת אותה , ראיתי
אותה שם צוחקת , אני לא הולכת לוותר לה על זה
13:16
אני ורוז
שכבנו מחוץ לברכה , מתחממות משהמש שהחליטה לצאת פתאום וממדברות עד שראש חזק של
משאית קטע אותנו , הרמתי את ראשי רואה משאית גדולה שבאותיות גדולות כתוב עליה
" המובילים "
"מזה ,
מישהו עובר לכאן ? "שמעתי את קולה של רוז
"כן ,
אבא אמר לי שהוא ראה מישהו שהסתכל על הבית הקטן לפני בערך שבועיים , אני מניחה שזה
הוא." אמרתי , קוראים לבית הזה הבית הקטן , לא בגלל שהוא קטן , כי הוא ממש לא
, הבתים ברחוב האלה פשוט ענקיים , והבית הזה הוא קצת יותר קטן . שתי קומות עם
בריכה קטנה , אני מאוהבת בבית הזה , התעניינתי לראות מי עובר לשם , קמתי שוב
והסתכלתי על רעמת תלתלים שמאחורה נראתה לי מוכרת , ניסתי להיזכר מאיפה הרעמה
הסתובבה , והסתכלה על הבית שלידנו , שכבתי במהירות , מקווה שהוא לא ראה אותי , אני
מניחה שלא ממש הצלחתי כי אחרי כמה שניות נשמע צילצול בדלת
דני
הסתכלתי על
המובילים , שמהר מאוד הכניסו את כל חפציי לבית , הסתובבתי מסתכל על הבתים לידי ,
אני חייב לציין , עם כמה שהבית הזה לא קטן , הבתים פה ענקיים , העברתי את מבטי
מבית אחד לשני ואז ראיתי אותה , היא לבשה בגד ים שחור בלי כתפיות וחצי מהבטן שלה
הייתה בחוץ , את השאר חומת אבנים הסתירה –
לעזאזל עם החומה הזאת – הנחתי שהיא עמדה על משהו , כי ברגע שהסתכלתי עליה היא קפצה
למטה ורעש של נחיתה קלה נשמע , אני לא הולך לוותר , התקדמתי לביתה , אומר למובלים
שהם יכולים לקחת הפסקה , ודפקתי קלות על הדלת ראיתי את פרצופה מבצבץ מהדלת , הנחתי
שהיא מסתירה את גופה
"אז את
גרה כאן "
"כן ,
וגם אתה אני רואה " היא אמרה והעבירה את עינייה אל המשאית
"הא כן
זה , -גיחכתי- אני חדש פה , רוצה אולי מתי שהוא להראות לי את השכונה ?"
"לא
" היא אמרה בהחלטיות
"ומה
אם דייט ביום שבת הזה "
"לא"
היא חזרה על דבריה באותו טון החלטי ,
אז אני מניח
שאני צריך לעבוד קשה יותר
אמילי
"לא
" חזרתי על דברי , אני לא מוכנה שהוא ישחק אותה הנסיך על הסוס הלבן ואחר כל
יזרוק אותי ויחליף אותי במישהי יותר טובה ואני אצטרף לראות אותה כל יום ! , כי הוא
גר מולי , אבל השפתיים האלה אני לא יכולה , לא אמילי אסור , אני מניחה שזה לא נורא
אם אני רק אבהה בו , כן , לא לעשות כלום רק לבהות , החלטתי עם עצמי וחייכתי
"טוב ,
אתה צריך עוד משהו ? " אמרתי , כל כך
ריחמתי עליו , אני לא מאמינה שאני כל כך
רעה,
"לא ,
אם תשני את דעתך "
"אתה
ממול " קטעתי אותו בחיוך
"כן"
הוא חייך את החיוך המדהים שלו , הוא הסתובב ואני סגרתי בעדינות את הדלת
"את
מוכנה להגיד למה דני פאקינג ג'ונס עמד מחוץ לדלת ודיבר איתך כאילו הוא מכיר אותך ,
והזמין אותך לצאת ואת אמרת לו לא , איך אמילי איך " היא אמרה בלחץ
"דבר
ראשון תנשמי , דבר שני , פגשתי אותו לפני כמה ימים ואמרתי לו לא כי אני לא רוצה
לצאת עם מישהו מפורסם שבטוח בסוף הלב שלי ישבר , אני אוהבת את המצב כמו שהוא
" אמרתי בנשימה אחת
"אבל
הוא שם , והוא , ואת , אוף " פתאום, בלי שום התראה אני והיא צחקנו בלי הפסקה,
בלי כל סיבה נראית לעין
"אני..
לא.. יכולה.. לנשום " הכנסתי מילים בתוך הצחקוקים
"את
מוכנה להסביר לי למה אנחנו צוחקות " שמעתי את רוז אומרת אחרי שנרגענו מעט
"לא
יודעת " אמרתי והמשכתי לצחוק
הוצאתי את הגלידה מהמקפיא ואת שתי הכפיות
"את
באמת צריכה להגיד לו כן " היא אמרה אם כמה כפיות של גלידה בפה
"כן ,
בטח " אמרתי בציניות
17:58
יצאתי
מהמקלחת עם חזייה ותחתונים , באה לסגור את החלון , עד שראיתי זוג עיניים כחולות
בוהות בי ,אני לא מאמינה , קפצתי למיטה מסתירה את גופי עם השמיכה , הרמתי את ראשי
וראיתי אותו מגחך , הורדתי את התריס והחלפתי לגופיית סבא שגדולה עלי בכמה מידות
וג'ינס קצר קרוע שגדול עלי בכמה מידות , תחבתי כמה חלקים של החולצה , לקחת עליונית
, כפכפים , כיביתי את האור ויצאתי לכיון הבית שלו
הלכתי
במהירות עד שהגעתי לפתח ביתו , דפקתי בדלת ואחרי כמה שניות הוא פתח לי את הדלת
בחיוך
"זה
ממש לא מצחיק "
"אני
לא צוחק" הוא אמר והמשיך לחייך ,
" באלי
להרביץ לך "
"אני
מניח שמגיע לי " הוא אמר וסובב את הלחי
" אני
לא יכולה " אמרתי בתחושה של הפסד
"אני
יכול לעשות משהו עכשיו " הוא שאל
"אממ
כן ? "
לא עברה
שנייה והמרחק הקטן ביננו נמחק כלא היה , הוא התקרב אליי ונישק אותי נשיקה קטנה ,
אך משמעותית
העמקתי את
הנשיקה , חזרתי לעשתונות שלי , והתנתקתי ממנו במהירות
"מה
קרה " הוא אמר בטון מופתע שעינוי עדיין עצומות ופיו כווץ לנשיקה
"אנחנו
לא יכולים לעשות את זה " לעזאזל איתו , התקרבתי אליו שוב וכרכתי את ידי סביב
צווארו ונישקתי אותו
הדלת נפתחה
בפתאומיות
"אחי ,
או לא הייתי צריך לראות את זה "
אני מניחה
אופס (?)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
