היום היה לי ליום ממש אופטימי אבל דבילי
בהתחלה היה שיעור ספורט והיינו צריכים להישען על סולם דקה וחצי, 2 שניות הספיקו לי .
אח"כ רבתי עם ידיד שלי והוא הרביץ לי וכעסתי עליו .. ואז גיליתי שהוא רגיש
לדיגודוגים ודיגדגתי אותו למוות , אחרי זה היה שיעור ערבית התחרפנתי
וכרגיל, הגעתי לשיאים חדשים של טימטום ^^
אחרי זה הלכנו הביתה ..
היה גשם!!! וכיף :)
אותו ידיד שלא אוהב שמדגדגים אותו ביקש ממני לעזור לו לסחוב את הגיטרה החשמלית שלו בזמן שהוא סוחב את המגבר 2 טון שלו
ובגלל שהוא ליווה אותי הביתה והייתי במצב רוח טוב עזרתי לו בעוד שחברתי הטובה חן הלכה לעשות מבחן
ואז כעבור חצי דקה רצה אלינו וצרחה שנחכה לה , באמצע הדרך היא גילתה שהיא איבדה את המשקפיים שלה..
לא ידעתי מה לעשות , למי לעזור הייתי בדילמה ..
הוא אמר שהוא יסתדר אפילו שידעתי שהוא צריך אותי
והיא אמרה שהיא לא יודעת מה לעשות כי היא לא רואה את הדרך..אבל היא יכולה לשרוד .. ידעתי שאני חייבת לעשות משהו!
עזרתי לחן , עשינו בערך 3 סיבובים הלוך חזור .. היא כבר התאיישה , אני לא איבדתי תקווה ..
לבסוף עצר אוטו אחד עם ילדה מהבצפר שלי ואבא שלה והאבא שאל
אם אנחנו מחפשות משקפיים, שמחנו והוא הסיע אותנו אל המקום שהוא ראה אותם , קצת פחדנו שהוא הולך לחטוף אותנו ,
ובסוף מצאנו אותם!! הייתי הבן אדם הכי מאושר בעולם !!
עכשיו קצת תפוס לי הצוואר מספורט והגיטרה 200 קילו שלו , בקטנה ;)
זה הרגשה כלכך טובה לעזור לאנשים
אני אוהבת את זה,
וגם התחלנו היום את רבעון ד' והאחרון ביותר של השנה אני יותר משמחה D:
עכשיו יורד גשם ואני בבית מכורבלת בז'קט חמים בחדר שלי
I feel good :D