שנה חדשה עומדת בפתח. מסיבה קוסמית כזו או אחרת, אני לא מתרגשת, ולא
מאחלת לי שום דבר מיוחד. למרות שהשנה, יותר מתמיד, אני צריכה להתפלל למזל טוב,
שתמיד שפר עליי. פשוט לא מתחשק לי יותר לקוות לדברים, כי הכול חסר משמעות בסופו של
דבר.
החלטות לשנה הבאה:
- לא להיות אידיוטית.
- לא להתאהב.
- לא לפרוש מהבית ספר החדש.
- לא לבכות לחברות ישנות שאת רוצה לפרוש מהבית ספר החדש.
- לכתוב סיפור מקורי, וגם לסיים אותו.
- למצוא את המקום שלי בעולם.
- לא לברוח מהמקום שלי בעולם.
- לא למות.
- אולי קצת למות.
דרמטי כהרגלי, ופסימי יותר מתמיד.

הגיע הזמן להתבגר, לעצום עיניים, לנשום עמוק ולהמשיך ללכת. ראש מורם,
עיניים קדימה, למרות הכאב, פשוט ממשיכים.
שתהיה שנה... לא, טובה, זה לא ניסוח שאני מסוגלת להתאים את עצמי אליו.
זה כללי מדי עבורי, אי אפשר לאחל למישהו שנה טובה, כי זה רק מראה שאתה לא מכיר את
האדם, כדי לדעת למה באמת הוא מכוון.
שתהיה שנה מלאת הצלחות. שתהיה שנה של התבגרות. שנה של השלמה. שתהיה
שנה, שלא נשכח.
10. לחייך יותר.

אני ממשיכה להחזיק את ראש מעל למים, ויודעת כי אני לא אטבע. את שיעורי
השחייה שלי, כבר עשיתי ממזמן. אני יודעת איך להגן על עצמי מעצמי.
שנה וואט אבר.