פעם בכמה זמן יוצא לך להתקל בספר טוב. זה קורה לעיתים, לא בתדירות גבוה כל כך, לא כשאתה בררן בספרי מדע בידיוני כמוני, אבל אם יש לך מזל, ואתה מחפש מספיק זמן, מחכה בשקט מיואש לחגים כדי שהספרים החדשים ייצאו, בסוף תמצא משהו.
זוהי המלצה לא רק על ספר אחד, אלא על שלושה. טריולגיה.
כמובן שזה יישמע קיצ' לחלוטין, כי כל נער מתבגר בפלנטה הזאת הספיק לקרוא את משחקי הרעב (בדרך כלל קרא רק את משחקי הרעב, אגב) ומיד החליט שזה הספר המוצלח ביותר שקרא אי פעם. ברוב המקרים, היסטוריית הספרים שלו כוללת את יומני החנון ומעשה בחמישה בלונים - אבל היי, אני לא שופטת. זה לא מפתיע כשהיה את גל משחקי הרעב, קצת לפני צאת הסרט וקצת אחרי שירד מהאקרנים, אני כמובן סיימתי את הסדרה חודשים לפני ורק נשאר לי לרייר על טריילרים. לקוראים הנלהבים החדשים לא היה זמן ממושך כמוני עד שראו את הדמיות המרהיבות על המסך, אבל זה לא משנה לי במיוחד.
ועכשיו, אני במצב דומה, ומעריכה כי דבר דומה יקרה בתחילת הקיץ הבא. היום סיימתי, לאחר קריאה של כשנתיים את הטריולוגיה של בני הנפילים הכוללת את שלושת הספרים: עיר של עצמות, עיר של אפר ועיר של זכוכית.
העלילה מסובכת במיוחד, ומכל ספר לספר (בספר השלישי בעיקר פרק לפרק) מרים גבה ונכנס לשוק קטן, לפעמים נאלץ לקרוא שוב את העמוד כדי לוודת שהבנת את הסיפור. אבל אין ספק שמדובר בסדרה מנצחת.
בלי יותר מדי ספויילרים, אנסה לנסח את עיקרון הסדרה:
קליירי פריי, נערת ניו יורקרית קלאסית, מגלה את היקום המגביל לעולמה הקטן והמקסים שכולל את חברה הכי טוב, והיהודי יש צורך לציין, סיימון, את אימה הציירת הבוהימית, ג'וסלין, ואת הכאילו אבא חורג/חבר הכי טוב של אימא, לוק. לילה אחד יוצאים קליירי וסיימון למועדון וקליירי מתוודעת לעולם שלא הייתה מודעת לקיומו, ובעיקר לקשר העמוק והקדום של משפחתה אל העולם הזה.
קליירי מגלה שערפדים, פיות, מכשפים ואנשי זאב קיימים, ומלבד שאר המיתוסים המוכרים, יש זן חדש של יצורים על טבעיים חצי אנושיים- בני הנפילים, הלוא הם ציידי הצללים. בני אנוש כביכול, שזורם בוורידם דם מלאך, המעניק להם יכולת מבוכרת להרוג את השדים המנסים לחדור לעולמנו.
קליירי מוצאת חברים חדשים אצל ציידי הצללים כאשר אימה שוקעת לתרדמת מיסתורית ואדם בשם ולנטיין מנסה לעורר מהפכה בעולם בני הנפילים. ג'ייס, אלק ואיזבל, ציידי הצללים מהמכון בניו יורק יהפכו את עולמה ויעזרו לה לגלות את האמת על עברה, גם אם זה לא בהכרח מועיל לאף אחד מהצדדים.
ומכאן ועד סוף הסדרה, הסודות של עברה של ג'וסלין נפערים ונראים כלא נגמרים, ובשלב מסוים אי אפשר לדעת כמה מהי האמת.

טוב זה בעיקרון הסדרה, אילו יכולתי לפרט יותר, הייתי עושה זאת, אבל כל מילה נשמעת לי קרובה במידה מסוכנת לספויילר אז אשתוק ואומר שהסדרה ממולצת במיוחד.
כחובבת ספרי מדע בדיוני ורומנטיים באופן כמעט קלשיאתי, אני לא יכולה להרשות לעצמי לא להתאהב סיפור המקסים שנרקם בין קליירי ולבין ג'ייס, והצרות האיומות שהם נופלים לתוכם.
התיאור בספרים מקסים, מלא השראה. ברגע שאתה קורא את התיאור, אתה יודע מה אתה רואה, הוא כל כך מדיוק שאפילו בעיניי רוחך, אתה יודע מצוין למה קסנדרה קלייר התכוונה.
הדמויות אנושיות להפליא, ואתה מוצא את החיבור המיוחד והקסום שלך לכל דמות. למרות שמדובר בספר של פנטזייה לכאורה, הוא נוגע בסיטואציות שהפתיעו אותי, כבר מתחילת הסדרה. למשל, סצנת המועדון, כעיקרון זה לא עניין גדול, אבל זוהי הפעם הראשונה בה נתקלתי בזה בספר. אני כבת נוער בהחלט מעידה על עצמי שאני יוצאת למסיבות במועדונים, אבל בספרות נדיר לראות בני נוער יוצאים למסיבות בתשלום; מסיבות בביתים יש בשפע, אבל זה כבר נדוש למדי. השינוי היה מרענן למדי.
דוגמא נוספת היא הנטיות המיניות של חלק מהדמויות בספרים. אהבת גברים היא אינה דבר נדיר בספרות, אבל משונה לראות את זה בספר לנוער, בעיקר כזה כל כך... כל כך חי. יש משהו מאד לא מתנצל בדרך בה קלייר מגוללת לנו את הסיפור, וגם הדברים האיומים שהיא מציעה לנו (גילוי עריות זוהי דוגמא מצויינת), הכול נדמה מאד נכון. מאד בסדר.
לסדרה יש סדרת המשך, ועוד סדרת המשך לסדרת המשך שעוד לא יצאה לאור באנגלית.

מקווה שהצלחתי לעורר עניין בסדרה. זמן חגי תשרי מוצלח.