איך קורה שבן אדם עצוב וקודר כמוני, מקבל תדמית של מיני סלב מקומי בגלל רשת חברתית מפגרת וסרטונים באורך של שבע שניות שכוללים בעיקר בדיחות עצמיות ושירה מגוכחת על כלבה?
אני עדיין לא מבינה למה לאנשים שלא מכירים אותי בכלל יש ציפיות ממני. איך אני מסוגלת לאכזב בן אדם שראיתי אותו שלוש פעמים במשך כל חיי? למה הוא הולך ואומר לאנשים אקראיים שאני מגניבה ומוכיח להם את זה בסרטונים המפגרים שלי?
למה אנשים יודעים מי אני, בלי להכיר אותי? צועקים את השם שלי בשעות לילה מאוחרות, מדברים עליי מאחורי גבי ואומרים שטויות?
אני מצטערת לכל מעריציי ההודקים, אבל אני לא מאושרת תמיד! אני לא קרן אור מזמרת ומופע הבידור שלכם. אם ציפיתם להזמין אותי למסיבה כדי שאשעשע את הקהל היומרני שלכם אז טעיתם טעות מרה. כל מה שאני אעשה זה אשתה לכם את כל האלכוהול ואלך להתמזמז עם בחור אקראי שיצבוט לי בתחת בשירותים או מעלית.
אז עכשיו אני אלך לצפות בדם אמיתי עונה שש פרק אחרון ואקווה שסוקי תהיה עם אריק אבל זה לא יקרה כי שניהם יותר מדי בלונדיניים אחד בשביל השני. והיא בטח תסיים את הסדרה עם ביל כי היא הייתה איתו בעונה הראשונה וככה זה סדרות אמריקאיות. הם אוהבים סגירות קיטשיות.
כתבתי שני פוסטים בלילה ואני סתם עייפה ומתוסכלת כי מישהו הגיב לי בפוסט הקודם אז אני מוציאה קיטור על כמה שאני לא מובנת וגם קראתי עכשיו ספר ממש נחמד עם פוטנציאל שקוראים לו משחקי העקרב אבל לא היה מספיק מין עבורי. כאחת שקוראת יותר מדי קאת'רין קרופילד ציפיתי שיהיה לפחות תיאור מספק של נשיקה אחת.
יש לי תיקייה שנקראת le me sad שמלאה בתמונות טאמבלר שקשורות במידה כזאת או אחרת לדיכאון ואני מסתכלת עליהם עכשיו כי אני מצוברחת ולא יודעת למה.
כינוי:
WonderLand Girl
בבלוג זה
בכל הבלוגים
