TOO COOL TO CARE

פעם אחת, הייתה נערה ושמה דני. ופעם אחת היה נער ושמו היה אדם. ודני חשקה באדם, כי כולם חשקו בו. היה הוא יפה תואר, והיה לו את התחת הכי יפה שראתה. 

ובמסיבה אחת, דני השתכרה, כמו תמיד. והיא סימסמה לו בחשכת הלילה, והוא ענה לה, והם נפגשו והיה להם כיף כמו שתמיד כיף לשיכורים. 

ובימים אחר כך היא לא הפסיקה לחשוב עליו, אפילו יותר מפעם. 

והיא לא ידעה מה לעשות כי היא רצתה אותו כל כך. הלב שלה פעם עבורו. כל נשימה הייתה מיועדת כדי שהיא תמשיך לחיות, רק בשביל הזדמנות להרגיש אותו שוב. 

ופתאום עלה לה רעיון.

אז היא ביקשה להפגש איתו. 

והיא הציעה לו.

והוא הסכים.

ועכשיו היא כבר לא מרגישה אליו דבר. היא מרגישה חלולה ומחוללת. מרגישה שמכרה את נישמתה לשטן. 

והיא שוב לא ידעה מה לעשות כי היא רצתה אותו כל כך. 

אבל דני דפקה הכול,

כי היא הציעה לאדם לא את הכול,

רק את הרוב. 

מתי שהוא רוצה, איך שהוא רוצה. 

בלי תנאים.

בלי מחויבות.

רק שני גופות שמחפשים מגע חם. 

ואחרי זה אדם מסיע אותה הביתה ומתנהג כאילו כלום לא קרה.

ודני הולכת הביתה, מתקלחת ודמעות מלכלכלות את פניה.

אבל זה לא משנה, 

כי הנשמה שלה במילא מלוכלכת.

והיא לא יודעת מה לעשות יותר.