החיים שלי בבועה....

יושבת בשיעור, כמעט מאתיים איש צוחקים

אז גם אני צוחקת

אם הם היו בוכים אני גם הייתי צוחקת

לא כי מצחיק

פשוט כי ככה מרגיש...

קצת ריק לי, ריק וחסר תכלית

קריאת מילים אוטומטית

חשיבה בתוך מסגרת

אין לי זמן לקרוא

אין לי זמן לכתוב

אין לי זמן לחשוב

אין על מה לחשוב

נראה לי שאני צריכה איזה משהו שינער אותי קצת (לטובה כמובן!)

ובכל השיעמום הזה מצאתי לי נקודת אור אחת- מצלמה....

ולכל מי שמגיע מהפוסט הקודם

לך על המקוריות, לך לך לך לך לך על זה שהצחקת אותי לך ולך רק בגלל שחזרת ואני אוהבת אותך

קצת באיחור אבל עם המון אהבה