לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

בת: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

ההבדלים בין בית ספר לצבא.



כל פוסט שני שאני קוראת כאן בבלוג זה על היום הראשון של הלימודים.
לחשוב שכבר סיימתי י'ב ועוד קצת פחות משבועיים אני מתגייסת,עדיין לא מעכלת את זה.
חובה עליי לקום בשעות מוקדמות,גם אם לא תמיד מתחשק לי.
חובה עליי ללבוש מדים של צה"ל.
חובה עליי להקשיב ,לציית ולכבד אנשים ובנות שיותר גדולות ממני בשנה וקצת.
חובה עליי לעמוד בזמנים.
חובה עליי לעמוד בלחץ בלתי נסבל.
חובה עליי להיות עם אנשים שאני בקושי מכירה,וגם לסבול חלק מהם בכוח
לתקופה של שבועיים ואפילו יותר בזמן השירות.
חובה עליי להיות נוכחת כל יום מבלי להמציא תירוצים מיותרים.(מה שהייתי עושה המון בתקופת בית הספר)
חובה עליי לאכול את האוכל של הצבא גם אם לא תמיד אני אוהב את זה..
..שמעתי שבחלק מהבסיסים או שהאוכל ממש טוב או שהאוכל ממש גרוע.
"סייג לחוכמה שתיקה" משפט שמתאים למערכת הצבאית..ככל שמדברים ומתחצפים אליהם הם עושים יותר גרוע,
יותר נכון,למדתי לפי אחותי .. שאין שם בכלל היגיון ואפילו אם לא עושים כלום היחס לחלק מהחיילים ממש לא טוב.
אז... חובה עליי לשתוק ברוב המקרים ולא לפתח ציפיות מהצבא בכלום!
חובה עליי ליהנות מהשנתיים האלה כמה שיותר,להכיר כמה שיותר אנשים טובים,לעשות את התפקיד שלי
הכי טוב שרק אני יכולה-לא משנה מה הוא יהיה, להיות מי שאני ולא להשתנות שם בשביל אף אחד, והכי חשוב
אף פעם לא להגיד את המשפט "עד מתי?".

תגידו תודה שאתם עדיין במסגרת לימודית,אתם חושבים שזה הרבה יותר גרוע
אבל תאמינו לי... שאתם טועים,בגדול. כבר בטירונות תקבלו את השוק של החיים שלכם..כן,גם אני.
נצלו את התקופה שנשארה לכם לא משנה עוד כמה שנים נשארו לכם 
ותלמדו,תלמדו,תלמדו... דבר שאני מאוד מצטערת שהזנחתי בשנתיים האחרונות שלי בתיכון.
לתלמידים שביניכם- המון בהצלחה בשנת הלימודים החדשה. ולחיילים בינינו שהתגייסו או עומדים להתגייס
אשמח לשמוע "חוויות" מהטירונות,עצות איך להתנהג וכו'. ומהשירות הכללי בכלל.
ו...בהצלחה גם לי,לא?
ולסיום- לאווירה אופטימית,שיר שאני מאוד אוהבת של שלמה ארצי ה-מלך.


תתארו לכם עולם יפה 
פחות עצוב ממה שהוא ככה 
ואנחנו שם הולכים עם שמש בכיסים 
ומעל גגות, הכוכבים 
והזמן עובר בלי פחד 
ואני הולך לפגוש אותה בגן העדן 

תתארו לכם קצת אושר 
כי הוא כל כך כל כך נדיר כאן 
עיר מגניבה בתוך החושך ושנינו בשמיכה 
והיא מלטפת אותי ואומרת לי 
מחר יקרה מה שרצית 
והיא מלאה השתקפויות של עצב ושמחה 

תתארו לכם באמצע יום יפה 
שמיים מעליכם, האהבה איתכם 
כן, ככה זה קרה, לפתע היא אמרה 
אני עוד זוכר אותה, כמו בסערה 
תתארו לכם אותי נופל לתוך זרועותיה 

תתארו לכם עולם פשוט, חדר ללילה, בית בגשם 
ריחות עצים מלאים בתות, ושנינו שיכורים 
"אם נפרד אני אמות", היא לוחשת וגועשת 
תתארו לכם עוד הזדמנות לחזור פתאום לנעורים 

תתארו לכם את החיים, זזים אחורה וקדימה 
מה שחסר שוב מיתמלא, מה שהיה פתאום ישנו 
ואני מביט לתוך עיניה ונגנב בכוח פנימה 
תתארו לכם אותנו מגשימים את כל החלומות 

תתארו לכם באמצע יום יפה... 

תתארו לכם עולם יפה, פחות עצוב ממה שהוא ככה 
ואנחנו שם הולכים, עם שמש בכיסים 
(תתארו לכם עולם יפה, עיר בתוך החושך) 
עולם פשוט, תתארו לכם קצת אושר.

נכתב על ידי , 1/9/2010 18:13   בקטגוריות אופטימי, בית ספר, שחרור קיטור, צבא, פסימי  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



I'm all alone and I need you now..



אוכלת המון שוקולדים.
מנסה להמתיק את המרירות שנוצרה בי כלפי אנשים.
מנסה להמתיק את הטעם שעל שפתיי.. מחכה שתבוא,כל מה שנותר לי
זה שתהיה איתי..בחלומות.

וזה לא כייף ללכת לישון לבד,לחשוב עלייך
ולדעת שאתה לא חושב עליי בחזרה.
להתעורר,ושוב להתגעגע למה שלא יקרה עוד לעולם.
יקרה,אבל לא איתך.

אולי מצאת לך כבר מישהי אחרת,תחליף שלי.
יותר טובה ממני,יותר יפה ממני,יותר מוכשרת ממני..
יותר בהכל.

כל מחמאה שקיבלתי ממך הרגשתי שאני עפה לשמיים
וחוזרת אלייך בחזרה.
עשית לי רושם של בן אדם טוב,של נסיך,של מלאך
של כל הדברים הטהורים שרק יכולתי לתאר.

מתגעגעת אלייך,מאוד.
לחיבוקים,לנשיקות, להודעות..לעיניים שלך..שטבעתי בהן.
אבל הכי הכי הרבה מתגעגעת לקול המרגיע שלך..
הקול שלך חסר לי,אתה חסר לי.

יש בי ריקנות לא מובנת
אך מצד שני יש בי המון אהבה להעניק
ואין למי.
אולי יש.. אבל הכל ההיפך.
מי שמגיעה לו האהבה שלי, הוא לא מקבל אותה
ומי שלא מגיעה לו האהבה שלי,אני כן מעניקה לו.

נמאס לי לרדוף אחרי כל העולם.....
נמאס לי שאנשים צריכים אותי רק בשביל הצרכים והאינטרסים שלהם.
אבל ביומיום כמעט ולאף אחד לא אכפת.
יש לי פלאפון חדש,כי הקודם נגנב לי.....
הכל מחדש.
ואולי זה לטובה? ואולי זה גורם לי לראות
מי החארות ומי אלה האנשים שאני זקוקה להם באמת?
אין לי את המספר שלך,לא שמרתי אותו..
ופאקינג עוד מעט חודש שאתה לא מראה שום סימן חיים.
לא מתקשר,לא כלום!!!!!
כנראה שהקשר הזה היה אבוד,אבל לא בגללי.. אלא בגללך.
אני לא מוותרת,אני אף פעם לא מוותרת על מי שלא מוותר עליי!
מי שכן,שילך לעזאזל....... ועם כל הכאב, לך גם אתה.

עוד פחות מחודש אני מתגייסת,זה הולך ומתקרב.
והאמת? שאני כבר רוצה להתגייס.
למה אתם שואלים? אווירה שונה,הכל חדש.. ובעיקר.. להכיר אנשים חדשים!!!!
ובינתיים בזמן הזה שנותר לי עד הגיוס אני נהנית מ-להיות במחשב,טלוויזיה,
אוכל,לישון,לצאת מידי פעם בסופי שבוע.
להתעצבן,להיות בדיכאונות זמניים שהולכים וחוזרים,להתלונן ולהעיר על
כל דבר קטן שזז, לחשוב ללא סוף ולהתגעגע להמון רגעים טובים שהלכו ודעכו.
ובעיקר להתגעגע לאנשים של-א שווים שאני אתגעגע אליהם בכלל!
חיים מעניינים יש לי,נכון?

בינתיים שיהיה המשך שבוע טוב.
ותזכרו תמיד ש- "מחר בבוקר (צהריים,ערב חח) נתעורר ליום חדש,נפלא.."
תשימו לב עד כמה הבוקר והלילה מיוחדים.
בבוקר השמש מאירה עלינו,ובלילה הירח והכוכבים נותנים לנו תקווה והרגשה
שלא הכל אבוד.
שמרו על החיוך- ואם אתם לא מצליחים,חייכו בלב..לדעתי זה יותר חשוב. 

נכתב על ידי , 18/8/2010 03:40   בקטגוריות שחרור קיטור, צבא, פסימי, אופטימי, אהבה ויחסים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



1,582
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להילדה מעבר למראה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הילדה מעבר למראה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)