הייתה לי סוגשל הארה של "וואו. השתניתי".
בחמישי מצאתי את הרולרבליידס שלי נטושים בתוך הארון אחרי...נראה לי שיותר מחצי שנה שלא רכבתי עליהם. הוצאתי אותם לחדר, וגם בשישי וגם בשבת רכבתי עליהם.
אני כל כך לא בכושר.
הוצאתי את הגיטרה, את שתיהן בסוף, ניגנתי בכיף אחרי כל כך הרבה זמן שלא נגעתי בהן.
אני כל כך לא בכושר. וכואב לי באצבעעעעע
אבל זה גרם לי להרגיש קצת כמו בן 17 וחצי שוב. רולרבליידס, גיטרה חשמלית, עיר הבירה....היה סופ"ש צעיר. צעיר לטובה. העובדה שלעשות את הדברים האלו שמסמלים מבחינתי את מי שאני, גרם לי להרגיש שאני עושה משהו ישן שלא עשיתי הרבה זמן....אומר שכנראה היה פה שינוי. מקווה שלטובה.
עוד שבוע מתחיל לו, מקבל משכורת קבע ראשונה ביום שני!
אבל אני רוצה לעשות את השבוע הזה משמעותי. שבוע של התחלה חדשה. יאללה, חזרה לדיאטה. יאללה, חזרה לספורט. יאללה, לא חזרה לעצמי, אלא פיתוח של אני החדש.
הגיע הזמן להשקיע במי שאני ומי שאני רוצה להיות. כל השאר, יגיע מעצמו. אם זה תחושה יותר טובה, עבודה אחרת, חברה סופסוף, מי יודע (;
שיהיה לי בהצלחה. עד האינסוף, ומעבר לו!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
