 כינוי:
בן: 36 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2007
 צניחת (או צחנת?) עייפות לסופשבוע
מוזר כמה עבר בשבוע הזה, וכל פעם הרגשתי צורך עז לכתוב משהו, אבל כשחזרתי הביתה פשוט התמוטתי מעייפות. האומנם עבדתי אתמול והיום (כולה יומיים), אבל כל השבוע רק המחשבה על להיכנס להיכל הדיוטי-פרי גרמה לי בחילה נוראית.
היום היה משהו אחר שגרם לי רצון מטורף לבצע שם טבח המוני, ולהשמיד כליל את טרמינל 3 - והכל מסתכם בבוס שקיבל אצלי את הכינוי "מוח-ג'ל". יש אצלנו בוס אחד (נו, כולם שם בוסים . וקקות.) שבמשך 3 משמרות לא היה לי שום קשר איתו, ומעולם לא דיברתי איתו. הוא אחראי משמרת, עם תדמית די מנופחת של פול ג'ל בשיער, בגדי מעצבים, נעלי עור יוקרתיות... נו, משהו שאפשר להגדיר בתור ההפך מוחלט שלי. בכל מקרה, היום שישי ואין הרבה טיסות - דהיינו, גם אין כמעט קונים. הגעתי לעבודה, ושני המתפעלים לפני נשארו עוד לסגור כמה דברים לפני סוף המשמרת שלהם, והלכו. עשיתי כמה עקפות, בדקתי אם יש עוד דברים לקחת לפיק-אפ, וכלום! נאדה! (במקרה הטוב, היו בכלל אנשים שהסתובבו בחנויות שם.) אחרי שהבנתי שהרבה עבודה לא באמת הולכת להיות לי, אז הלכתי לשבת על הכורסה ליד המזרקה, וכל רבע שעה עשיתי הקפה. באתי באחת ההקפות, ואחת האחראיות קופצת עלי -
"אתה אחיעד המתפעל?!" היא כמעט צרחה עלי.
השבתי "כן" ממולמל שכזה, והיא קוראת למר מוח-ג'ל.
הוא מגיע (והג'ל עוד רגע ונשפך לו מהאוזניים), ולוקח אותי רגע הצידה. שם הוא מתחיל לשטוף אותי ש"כאן זה לא אוניברסיטה פתוחה!" ושאני לא אספר לו סיפורים, ושככה אני יכול ללכת הביתה ובלע בלע בלע. לא ידעתי מה לעשות, שני האחראים האלה מתחילים לתקוף אותי (ושילכו להזדיין השמוקים האלה עם כל הבגדים והחרא שלהם!) ואין לי מושג מה לעזאזל עשיתי רע, כי עבודה גם ככה אין, ואיך אין להם את הסלולרי שלי אם הם אחראי משמרת?! ניחא, בסוף המוח-ג'ל לקח אותי למחסן ונתן לי לסחוב את העגלה לחנות צעצועים. בסדר, דווקא משם העסק התחיל להסתדר ועם שני המוכרים לא ממש דיברתי הרבה, אבל הם לפחות היו די בסדר ועזרו לי למצוא תעסוקה שיראה שבאמת אני עושה משהו (כי אין כמעט מה לעשות שם!). בהמשך כל המשמרת עברה בעיקר בפליסטיישן שם עם המוכר ומדי פעם זורקים איזה משפט לאוויר.
כשאספו אותנו בחזרה הביתה, זה פתאום הכה - כל השטח הזה של תרמינל 3 היה שטח חקלאי של סבא שלי, והוא עבד בו במשך שנים, ורק אחרי שהתקבלה ההחלטה (המפגרת) שמישהו כנראה רוצה להרגיש יותר חו"ל אז לקחו לו את השטח (ונתנו לו פיצויים מעפנים) ובנו את כל הג'יפה הזאת, שעכשיו אני עובד בה.
גיליתי ביומיים האחרונים גם משהו (ספק) מעניין, אבל עדיף שאני אתחיל מבראשית העניין -
ביום שלישי האחרון, הצוציקים שוב הבריזו (לשמחתי, אבל אל תספרו להם... ^^ ), וניצלתי את זה בשביל לקחת את החניך המעופף, בשביל לעשות לו מעיין פעולה אישית, ולתת לו את האפשרות להתנסות בדברים שבטיולים ופעולות רגילות הוא לא מצליח להתנסות בגלל שאר הקבוצה היפראקטיבית, שדוחקת אותו לצד.
בדרך שירדנו בוואדי, לעבר העץ חרוב הקבוע שלנו, ובדרך לפתע פגשנו צב! והוא אפילו היה די גדול, למה שפוגשים בדרך כלל (למרות שהוא עכשיו כבר על סף סכנת הכחדה, וניהיה נדיר יותר לפגוש אותו).
הלכנו אל מתחת העץ, ונתתי לו להתנסות בפעם הראשונה להדליק מדורה ולהכין תה לבדו. בדרך גם דיברנו הרבה ונתתי לו להרגיש חופשי לספר לי דברים, וגם עודדתי לא לוותר וללמוד מהקשים (שכאן היו הלדליק מדורה ולהכין תה, ושניהם לא הצליחו לו במיוחד - אבל העיקר שהתנסה ולמד!). כשחזרתי הביתה, הייתי הרוג מעייפות ולא היה לי כוח להתקלח, כך שעם כל הטינופת הלכתי לישון. למחרת גם העברתי את היום, ובערב אפילו הצלחתי להפתיע את עצמי (לרוץ יחף כמעט קילומטר וחצי בשבילי עפר, עם כל האבנים הזדוניות שם! ^^ ) וגם אז, עם כל הזיעה והעשן מאתמול נפלתי על המיטה ונירדמתי. למחרת ב- 10 הייתה לי משמרת, אבל לא הספקתי להתקלח והלכתי עם תקווה שלא יפטרו אותי על "OVER-טינופת", והנה איזה פלא! מרוב שכולם שם נוטפי בושם, ג'לים וקרמים, אני זה שכמו תמיד סתם את האף שלו מרוב הריחות שלהם, והם בכלל לא הרגישו את הסירחון שלי (או שזה הפוך, ודווקא אני זה שלא מסריח - הכל בעיני המריח...). אחרי שחזרתי אתמול (באופן די מפתיע?), שוב הייתי הרוג מעייפות וחשבתי רק על לצחצח שיניים, קצת שטויות בערוץ 2 וליפול למיטה. חלפו כבר 3 ימים מאז הפעולה, ואם היה לי ריח פעם, אז הוא כבר נבלע מזמן בתוך כל צחנת הדיוטי-שיט! זה תמיד תחושה מוזרה שכולם מסתכלים עלייך עם הבגדי מעצבים שלהם, ואתה מסתובב עם חולצות מחוררות ודהויות של החברה להגנת הטבע...
אוף. נמאס לי כבר מכל המוח ג'לים האלה למיניהם, ואני רוצה רק לטייל! עם להוסיף עוד קצת למצברוח המחורבן, אז היום ומחר יש סקר שטח, שביס"ש שדה-בוקר עושה, וקיבלתי הזמנה להצטרף אליהם, אבל בגלל שהעבודה המחורבנת הסתיימה מאוחר מדי, לא יכולתי ללכת לזה. אוף! אוף! אוף!
סוף החודש - אני מתפטר, וכל תרבות הצריכה שלהם בתחת שלי!
אבל, הי רגע! ככה להתחיל את השבת עם מצברוח מזופת?
אז לפני שנכנסת השבת
יש להזכיר עוד מישהי אחת,
ירוקה, נפלא וחיננית -
פשוט נערה אלוהית!
שם בפופיק של המדבר,
היא מוסיפה המון הדר :)
ואף עזרה לי המון,
עם החולצה לטיול חניכים אחרון
אז, הו תמר היקרה!
הזכרתי כבר שאני חייב לך המון תודה? ^^
(ומי שלא זכה במעט בתבונה -
שילחץ שוב כאן לפאר היצירה!)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
