Koori no Sekai

- לפני שאני אתחיל, אני רוצה להבהיר משהו. המילה "מנצ'ים" מתייחסת לבני אנוש, גמדים ואלפים.

מה שאומר שגם אנחנו כלולים בתיאור הזה.

"המנצ'ים הם כה בודדים. אמצעי התקשורת היחידי שלהם הוא גופני. הם חייבים להסתמך על מילים, על מבט, על תנועות, כדי לתאר את תחושותיהם.שפתם כל כך מוגבלת. רוב הזמן, אין הם מסוגלים להביע את מה שהם חשים באמת, וכך הם חיים ומתים מבלי להכיר את האמת, את האמת שלהם, של אחרים."

"כך חשבתי תחילה. אך בשלב כלשהו החלתי להבין שחלק גדול מהמעלות בהן ניחנים המנצ'ים נבעו דווקא ממגבלה זו, מחוסר יכולתם להביט איש אל נשמתו של רעהו, כפי שאנחנו, הסארטן, עושים. בשפותיהם קיימות מילים כגון אמון, בטחון, כבוד. בן אנוש אחד אומר לשני "יש לי אמון בך. אני בוטח בך". הוא אינו יודע מה נמצא בלבו של חברו. הוא אינו יכול לראות זאת. אך הוא מאמין בו."

ומשהו ששיעשע אותי מאוד לקינוח:

"גרונדל הצביעה על עורו באצבע עבה. "מדוע אתה מצייר תמונות על עורך?"

"מדוע גמדים מגדלים זקנים?" ענה האפלו.

"זה מספיק, גרונדל!" התיזה אלקה. "מה שהוא אומר נשמע לי הגיוני לגמרי."

-הסוף-