Jugband Blues

בא לי שתלחם עלי

בא לי שפשוט תופיע פה, תגיד לי שאני האהבה של החיים שלך ושאתה לא מוותר

בא לי לצאת מקליפת האיפוק המטופשת הזאת שלי

אני כל כך מפחדת לעשות החלטות שגויות, ולמה בעצם?

למה אנחנו מדברים כמו שני ילדים סתומים בציטוטי שירים? למה אתה לא פשוט מתקשר אלי ואומר לי שאתה אוהב אותי ושאתה תעשה הכל?

למה אני לא עושה את זה ויושבת וכותבת את זה בבלוג כמו ילדה מסכנה?

אני כל כך אכולה מבפנים

כל מה שאני עושה זה לשבת וללקק את הפצעים

לבכות

לא לישון

לא לחשוב

לא להתעניין

די! נמאס לי לעשות כל הזמן את המעשה הנכון. נמאס לי כל הזמן להיות שקולה

ואם אני אטעה?

אני אטעה איתך, זה הרבה יותר טוב לטעות ביחד

ואיך זה בדיוק טעות אם כל כך רוצים?

אני לא רוצה בפרידה המטומטמת הזאת. ואתה לא רוצה בה. ועם זאת, אני עדיין פוחדת לעשות את הצעד הראשון

אני יותר גרועה מרוג'ר

לפחות לו יש לגיטימציה, הוא באמת ארנב