|
| 3/2010
מתחילה מחדש.
אני מתחילה מחדש,מחקתי את כל הקטעים שכתבתי פה עד היום.
הם לא משקפים יותר מידי,סתם ערימות של מילים חסרות משמעות.
בכל מקרה,אם כבר מתחילים מהתחלה אז אולי שאני גם אציג את עצמי מהתחלה.
אני נופר,ממרכז הארץ ואני בת 18,כיתה י"ב.
אני חושבת שאני אתמיד בכתיבת הבלוג הזה,כי זה יכול להיות מזכרת יפה,שאני אקרא אחר"כ ואזכר בדברים שקרו לי.
אז ככה,היום הייתי בתל-אביב,במיונים של המודיעין,אני מתמיינת לגאמא ואין לי מושג איך קוראים למסלול שאליו אני מתמיינת כי הוא מסווג.
כבר יותר מחצי שנה אני במיונים שם,עברתי את המבחנים בכתב,את המבחנים בע"פ את המבחן הפסיכולוגי האישיותי,והיום היה לי עוד 2 ראיונות.
הגעתי לשם וחיכיתי יותר מחצי שעה,ראיתי שם את אביב ולפחות העברנו את הזמן ביחד כי לשנינו שעמם.היה לו תחקיר בטחוני.
הראיון הראשון היה ראיון עם פסיכולוגית,אני לא אוכל לפרט מה נאמר בו ומה היא שאלה,כי גם זה מסווג.
אבל בכל ה45 דקות שישבתי איתה,פשוט הרגשתי איך היא מטמטמת אותי,משגעת אותי,חופרת לי עמוק עמוק בחיים.
זה הטריף אותי ורציתי רק לצאת משם,פשוט הרגשתי פסיכית מכל השאלות האלה.
אחר כך חיכיתי עוד חצי שעה ונכנסתי לראיון מקוצעי+פסיכולוגי,ישבו שם 3 אנשים,פסיכולוגית אחת,מישהו שדיבר איתי כל הראיון ושאל את השאלות,ועוד מישהו.
כולם רשמו ורשמו ומילאו דפים על גבי דפים,ומי ישמע כבר כמה דברים הספקתי להגיד..
הם שאלו אותי שאלות הזויות,וזה הוסיף להרגשה המטמטמת שכבר נוצרה לי לפני זה.
אחרי זה לקחתי בחזרה אוטובוס הביתה ופשוט התאמצי שלא להרדם,זה התיש אותי ואני כ"כ עייפה.
יש לי עוד יום ארוך היום,לסיים מעבדה בעיבוד אותות.
ולנושא אחר,זו החופשת פסח האחרונה שתהיה לי.
אני צריכה לנצל אותי כראוי,ולא לשכוח את כל מה שיש לי לעשות:)
חוץ מזה,מרגישים שסוף שנה,הצטלמנו כבר לספר מחזור (אני חושבת שיצא חמוד אבל עדיין לא ראיתי את התמונות) ובקושי לומדים כבר.
מוזר לי איך בכל התיכון הזה לא מצאתי אף אחד שאני יודעת שאני אהיה איתו בקשר גם אחרי שזה יגמר (וכמובן שאני לא מכלילה את אדר-כי זה לא נחשב).
אפילו 2 הבנות שחשבתי שוואלה,הנה,מצאתי חברות אמיתיות בתיכון הזה,אפילו הן יצאו סתם זבל.
אנשים לפעמים יכולים להיות ממש מגעילים ומרוכזים בעצמם.
טוב,אז שיהיה לנו אחלה יום:)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
