אחרי הפוסט הקודם, נועם (שם בדוי),
שלחה לי הודעה במסן (ולא, אני לא נותנת לכם אותו.), היא אמרה לי שאריאל (שם בדוי) ריכלה עליי,
ואמרה שאני נדבקת, חסרת עמוד שדרה, שפוטה שלה,
ועוד כל מיני דברים מכעיסים.
הגעתי למסקנה שהיא פשוט... איך לומר את זה במילים עדינות?
תופסת תחת.
לפני 3 חודשים היא לא הייתה כזאת, אני יודעת.
מאז שיש לה חבר, היא פשוט תופסת תחת, היא מתחילה להתנשא ולחוש,
ולשכוח מי החברים האמיתיים שלה.
אחר כך, כשהם יפרדו, היא תתנצל והיא תנסה לחזור לחבורה הישנה שלנו.
אנחנו? לא נסלח.
את צריכה ללמוד את הלקח,
גם אם יש לך חבר ואת הכי בשמיים, אסור לשכוח את החברים שלך.
-
*אני יודעת שאיכשהו זה יגיע אלייך, הפוסט הזה, אפילו שאף אחד לא יודע על הבלוג,
אז אני חוסמת את התגובות. אם יש לך לב, בואי ותדברי איתי פנים מול פנים*