מחר בחירות והאמת? אני לא מתנצל על הבחירה שלי.
למרות התחושה שמחר בבחירה של הפתקים אני אולי אעשה
אין דן דינו..
אני שוב אציין פה אני מאוד ימיני בדעותיי,
אבל כן יש יש הרבה דברים שאני לא מסכים עם המצע של המפלגה
בה אני הולך לבחור,אם זה ביחס לקהילה הגאה ואם זה ביחס לדת
או לדברים נוספים, אבל אני לא הולך מוכן לראות את ביבי יושב על הכיסא
עוד 4 שנים. מספיק ודי. למרות שהבחירה שלי עלולה להוביל לישיבה נוספת שלו
על הכיסא. כן, אני בוחר בבית היהודי. ולא אני לא מתנצל.
אולי אנשים שקוראים פה יאהבו אותי או יעריכו אותי פחות,אבל זו היא בחירתי,
מדינה דמוקרטית לא?
הכי חשוב? לצאת ולהצביע,לא לשבת בחיבוק ידיים!
ונעזוב לרגע את הפוליטיקה.
נעבוד לעבודה ולא הכוונה שלי לא למפלגה (;
מרגיש שאני נשחק בעבודה ולא נהנה בה, סימן שזו עבודה טובה סה"כ
עבודה לא אמורים להנות ממנה, היא מכניסה בתכלס כסף שאיתו אני צריך
לשרוד ולחיות. אבל אני מרגיש שנמאס לי, אבל אין מה לעשות, אין עבודה? אין כסף
אין כסף? אין רכוש אין רכוש? אין זוגיות אין זוגיות? אין אהבה, אין ילדים.
אבל אותו דבר במקרה ההפוך, יש עבודה-יש כסף-יש רכוש-יש זוגיות-יש אהבה-יש ילדים?
אין כסף ... קשה... קשה.. במדינת היהודים.
היום קרה לי דבר נורא שיכול לקרות לגבר, קפץ לי המספר במכונה ואני ? נותרתי ללא זקן
נראה כמו ילד בן 3,אבל לא נורא,יומיים שלושה והכל חוזר 
אני משתדל כן לטפח את האופטימיות שלי
כן לחייך שקשה, אפילו לעודד את הסובבים אותי
שחשוב לחייך למרות הכל.
שמח שחזרתי לכתוב שוב יותר,
זה משחרר אותי מכל היום,
אולי זה התחלה של תקופה חדשה
שאולי אני גם אחזור לנגן ולכתוב שירים
אחרי תקופה יבשה יחסית.
מי יידע? ימים יגידו...
לילה טוב,
אוהב סימבה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
