Oh yes, the past can hurt. But you can either run from it, or learn from it."

מה אני יכול להגיד?

יום למעלה יום למטה.

מצב רוח שעולה ויורד,פשוט מפחד.

מפחד משחיקה,מתרגש מכל חוויה,

רוצה יותר מידי ולא מצליח להסתפק במעט

מוקף באנשים ומרגיש לבד,

בבועה משלי אך מנסה לשדר חיובי

רק לפעמים גם החיוך הוא אמיתי

אבל לרוב המצב הוא

 Same shit different day

אבל חשוב לחשוב תמיד כי מה שלא יהיה,יהיה טוב

אביב בפתח תקופה חדשה אולי בפתח,

מחייך לאופק,מאמין שנמצא בו טוב

שוב זה קורה,התקף.

התקף מרמור הגיע לבקר,

שוב אני מרגיש כמה אני תקוע כמה אני נשחק מהשגרה הארורה הזאת

אני מרגיש שלא משנה מה אני מנסה לעשות בשביל להתקדם או לצאת מזה

אני נשאב חזרה. חוזר אחורה או מרגיש שאני הולך במקום.

אם זה העבודה,הכושר,היציאות,האלכוהול,העישון,הניסיון להכיר אנשים חדשים,

כלום לא עוזר לי לצאת מהתחושה שאני מרגיש.

אני אוהב את החברים שלי,את המשפחה שלי,את האנשים בעבודה גם,

אבל אני לא מצליח להגיע למצב שמישהו באמת מצליח להוציא אותי מהתחושה הזאת.

אני מרגיש מוקף באנשים אבל בעצם לבד לגמרי.

ולא משנה כמה אני אופטימי ומנסה לחייך,

התחושה הזאת חוזרת,ומציפה את כל מה שאני מנסה להטביע.

לפחות נשארה לי עוד אמונה שהכל עוד יכול להשתנות.

כולי תקווה. רק שזה יקרה כבר.

אמן שיהיה לנו שבוע טוב יותר מקודמו,

ממורמר אך אוהב,

סימבה.

מחר בחירות והאמת? אני לא מתנצל על הבחירה שלי.

למרות התחושה שמחר בבחירה של הפתקים אני אולי אעשה

אין דן דינו..

אני שוב אציין פה אני מאוד ימיני בדעותיי,

אבל כן יש יש הרבה דברים שאני לא מסכים עם המצע של המפלגה

בה אני הולך לבחור,אם זה ביחס לקהילה הגאה ואם זה ביחס לדת

או לדברים נוספים, אבל אני לא הולך מוכן לראות את ביבי יושב על הכיסא 

עוד 4 שנים. מספיק ודי. למרות שהבחירה שלי עלולה להוביל לישיבה נוספת שלו

על הכיסא. כן, אני בוחר בבית היהודי. ולא אני לא מתנצל.

אולי אנשים שקוראים פה יאהבו אותי או יעריכו אותי פחות,אבל זו היא בחירתי,

מדינה דמוקרטית לא?

הכי חשוב? לצאת ולהצביע,לא לשבת בחיבוק ידיים!

ונעזוב לרגע את הפוליטיקה.

נעבוד לעבודה ולא הכוונה שלי לא למפלגה (;

מרגיש שאני נשחק בעבודה ולא נהנה בה, סימן שזו עבודה טובה סה"כ

עבודה לא אמורים להנות ממנה, היא מכניסה בתכלס כסף שאיתו אני צריך

לשרוד ולחיות. אבל אני מרגיש שנמאס לי, אבל אין מה לעשות, אין עבודה? אין כסף

אין כסף? אין רכוש אין רכוש? אין זוגיות אין זוגיות? אין אהבה, אין ילדים.

אבל אותו דבר במקרה ההפוך, יש עבודה-יש כסף-יש רכוש-יש זוגיות-יש אהבה-יש ילדים?

אין כסף ... קשה... קשה.. במדינת היהודים.

היום קרה לי דבר נורא שיכול לקרות לגבר, קפץ לי המספר במכונה ואני ? נותרתי ללא זקן

נראה כמו ילד בן 3,אבל לא נורא,יומיים שלושה והכל חוזר

אני משתדל כן לטפח את האופטימיות שלי

כן לחייך שקשה, אפילו לעודד את הסובבים אותי

שחשוב לחייך למרות הכל.

שמח שחזרתי לכתוב שוב יותר,

זה משחרר אותי מכל היום,

אולי זה התחלה של תקופה חדשה

שאולי אני גם אחזור לנגן ולכתוב שירים

אחרי תקופה יבשה יחסית.

מי יידע? ימים יגידו...

לילה טוב,

אוהב סימבה