לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Oh yes, the past can hurt. But you can either run from it, or learn from it."



כינוי:  .Simba

בן: 32

Google: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2014    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2014

ניקיון לנפש.


ניקיון לנפש,זה מה שאני מרגיש שאני עושה בימים האחרונים.

אני מנסה להתנקות מכל הלכלוך שצברתי בתקופת הצבא,

מבחינת היצירתיות שלי.

מבחינת החשיבה שלי.

מבחינת הנקודת מבט שלי לעתיד הקרוב והרחוק.

 

צברתי הרבה לכלוך,איבדתי הרבה ערכים שהיו לי.

בעיקר האמינות. סה"כ אני בנאדם מאוד אמין.

בצבא היתי משקר הרבה,גונב ציוד.. ככה זה רס"פים...

והבנתי שזה לא מה שאני,זה מה שהתפקיד הפך אותי להיות.

היתי עושה הכל בשביל להשיג את מה שאני רוצה.

היה עובד בד"כ. אבל לא בדרך הישרה. עוקף מהצד.

 

ניקיון לחיי האהבה שלי גם נעשה,סיימתי את הקשר שהיה בשבילי המון.

כי הרגשתי שהוא כבר לא מה שהוא. אז עכשיו שהכל הסתיים בטוב.

אני מרגיש נקי.

 

חזרתי לכתוב יותר שירים.

אולי זה משהו שגורם לי "להחלים".

להתנקות מבפנים.

 

והחיוך על הפנים שעוברים גם ימים קשים. שיש גם עצבים.

בסוף אני מתגבר על זה. מעריך את מה שיש לי.

תמיד אני אומר לעצמי

"יש לך משפחה,קורת גג לגור בה,יש לך חברים,יש לך שאיפות בחיים,לא צריך יותר מזה כלום"

אני משתדל להזכיר את זה לעצמי שלא קל.

ולחייך ולהגיד תודה.

 

הניקיון לא תם ולא נשלם.

זה רק תחילתו של תהליך מופלא,

שהתחיל מן התיכון ועד לצבא וכיום באזרחות,

והפעם אני בתפקיד הראשי בחיי,עם חיוך קטן על הפנים.

עליות ומורדות אני כבר רואה אותכן באופק.

 

אוהב אותכם,

לילה טוב

סימבה.חיבוק של הסוררת

 

נכתב על ידי .Simba , 31/10/2014 01:39   בקטגוריות שחרור, צבא, שחרור קיטור, פסימי, עבודה, אופטימי, אהבה ויחסים, ביקורת  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של .Simba ב-31/10/2014 02:38
 



תתארו לכם איך זה היה יכול להיות.


תתארו לכם איך זה היה יכול להיות.

אם לא היינו יוצאים ממצרים.

תתארו לכם איך זה היה יכול להיות.

אם הרצל לא היה רואה את משפט דרייפוס ומזדעדע

תתארו לכם איך היה יכול להיות.

אם היטלר לא היה עולה לשלטון

 

עזבו היסטוריה כן?

 

תתארו לכם איך היה יכול להיות

אם הטכנולוגיה לא היתה מתקדמת

לא היה לנו רשת חברתית.לא אינסטוש.

היינו נשארים בתקופה שבין 1990 ל2004.

תתארו לכם שערוץ הילדים חוזר להיות כמו של פעם.

תתארו לכם שילדים עוד היו משחקים בהפסקות

ולא רק מדברים על אפליקציות או משחקי מחשב.

 

תתארו לכם מציאות פחות כואבת.

בלי רציחות,בלי אונס,בלי פחדים.

מושלם מידי הא?

 

תתארו לכם שכל מה שרע עכשיו,היה הופך לטוב.

רק תתארו לכם.

 

בנתיים אני מתאר לעצמי מציאות שבה אני מאושר כמו שאני שואף להיות.

להגשים שאיפות,להפסיק עם הדאגות. עם המחשבות שבאות והולכות.

פשוט לחייך ולחיות.

 

שיהיה לנו ערב טוב,סופש לפנינו,

עוד סיבה לחייך!

אוהב אותכם.

סימבהחיבוק של הסוררת

 

נכתב על ידי .Simba , 29/10/2014 19:53   בקטגוריות שחרור, שחרור קיטור, פסימי, עבודה, אקטואליה, אינטרנט, אהבה ויחסים, אופטימי, ביקורת  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של .Simba ב-1/11/2014 12:34
 



עצלנות


הרגע הזה שאתה שם שעון מעורר ביום חופש שלך

ל9 וחצי כי אתה יודע שאתה צריך ללכת לעשות קצת סידורים בבנק

ואין לך כוח ואתה מושך עוד 10 דקות ועוד 10 דקות.

סימן שאתה מתעצל.

 

הרגע הזה שאתה חוזר הביתה מהבנק

ואתה מדליק את המחשב ואין לך כוח שהוא ידלק

אז אתה הולך רגע לסלון לשכב על הספה

סימן שאתה מתעצל.

 

הרגע הזה שאתה אומר לעצמך כל היום,יאללה נעשה כושר

ובמקום זה מחפש דברים אחרים לעשות

אבל בסוף כן עשית. סימן שאתה עדיין שולט על היכולת

להתגבר על העצלות.

 

אז כן,אני מפחד שנהייתי עצלן. או יכול להיות עייף מידי 

לעשות דברים. 

איפה כל המרץ שהיה לי בצבא? המוטיבציה?

נראה לי שאני צריך קצת משהו שידליק אותי,

שיתן לי אתגר. אולי זה יוציא אותי מהעצלנות הזאת.

 

למרות שאני עובד הרבה,משקיע בעבודה.

איך שאני יוצא מהמסגרת הזו,ונכנס לבועת היום-יום

אני נותן לעצלנות לתפוס מקום על הספה.

ואני במקום להגיד לה שמעי אני רוצה לעשות ככה וככה

אני הולך ומתיישב איתה.

לפחות אני יודע להכניס אורחים הא? 

 

בכל מקרה היתי צריך תיום מנוחה הזה.

נהנתי מן ההפוגה הקלילה. מחר עבודה.

לפנק לפנק לפנק. והכי חשוב? לחייך.(:

 

לילה טוב אנשים יקרים.

אוהב אותכם.

סימבהמוציא לשון

נכתב על ידי .Simba , 28/10/2014 00:16   בקטגוריות שחרור, שחרור קיטור, פסימי, אופטימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של .Simba ב-28/10/2014 17:37
 



לדף הבא
דפים:  

25,348
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל.Simba אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על .Simba ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)