החיים הם [לא] שחור לבן

וואה!
עבר חלף לו חודש מאי והנה אנחנו ביוני D:
אעאע החופש הגדול מתקרב ואני מתרגשֶשֶת ביותר!

מס' העמודים בספר שלי עד עכשיו:
31

היום רק ראיתי סדרת טלויזיה - כן, כן, תאמינו או לא, אבל ראיתי את העונה הראשונה של דיג'ימון - זה היה מגניייב! ראיתי רק את השניה! - אעע, וגם כתבתי את הסיפור לתחרות. הדד ליין בערך היום. (:
[הם אמרו 'סופשבוע'. זה אומר עד יום חמישי, עד יום שישי או עד מוצ"ש?]
כן, יש לי מין תכונה כזו לדחות את הכל לרגע האחרון. אבל כתבתי שניים וחצי עמודים שלמים, ולא עמודי ספר אלא עמודי A4, שזה מאוד מרשים יחסית לזמן הקצר. יצא חמוד, מבדר, וירדתי רצח על הבצפר XD
זה היה כאילו סיפור על '10 שנים אחרי עכשיו', בערך. בקיצור, קצת חירבשתי בשכל. מקווה שאצליח, ואם לא, זה יהיה ניסיון נחמד. (:
אני תוהה לעצמי על הפרסים. אולי MP3 מעפן כזה XD
בכל מקרה, בשביל סיפור זה שווה, לא?! D:

בקיצור, כתבתי את הסיפור לתחרות וראיתי את הסדרה וזו הסיבה שלא הספקתי להמשיך את סיפורי הענוג היום.
אבל בכ"ז - כתבתי איזה 14 עמודים ביום רביעי. זה נחמד ביותר. (:
בכ"מ, אני שמחה לראות איך הספר מתקדם. אני מקווה שגם הוא יצא טוב, כי הוא חשוב לי, ואני הולכת להשקיע בו חלק ניכר מהחופש שלי, אני מקווה. ^^

גיליתי שאני נעשית אובססיבית לזמן. ממש. לאחרונה.
פעם הייתי חוזרת מהבצפר וישנה שנת צהריים, כאלה דברים.
היום אני לא מעיזה, ואני הולכת לישון מאוחר כל יום. לא מסוגלת לתת לעצמי ללכת לישון מוקדם.
הזמן חשוב לי ושינה היא סוג של בזבוז כזה, מה שלא היה קיים בעבר בשום צורה.
ככה זה בכלל בחודשים האחרונים, אני חושבת. אני עייפה כל הזמן, מרגישה כאילו אני גוררת את הגוף שלי אחריי. ברגעים אלו ממש אני ממצמצת בעיניים הנפוחות שלי. ובכלל, שמתי לב בחודשים האחרונים, שהן תמיד אדומות. אני תמיד מסתכלת במראה והן אדומות.
לא שזה כזה מפריע לי, אבל עדיין, משהו ששמתי ♥ אליו~


ובנימה עליזה זו, הבה נסיים את פוסטינו D:
אני אקרא לפוסט הזה:
*הולכת למטבח לקבל השראה*
קורנפלקסים שטים על חלב.
למה?
לא יודעת. לפעמים זה אומר משהו על השבוע או המצברוח ולפעמים זה סתם חירבוש.
אני לא לגמרי יודעת להבדיל XD

אוהבת אתכם!! ♥
מאוד מאוד (:

שחורלבן D: