בנים הם כמו זבל רק תחפשי בפח הנכון

כיתה י', ויש לימודים, מבחנים, ערימות של עבודות ושיעורי בית, מגמות, פורים... ומליון דברים להתעסק בהם

ובמה אני עסוקה כל השנה? בו

באיך שהוא נראה, בדבר המצחיק שהוא אמר אתמול, בכמה פעמים הוא דיבר איתי היום 

אני מאוהבת, ניסיתי למנוע את זה המון זמן אבל אין טעם. אני מאוהבת בילד הזה וכרגיל, זה לא הדדי.

עד עכשיו הייתי עסוקה בלנסות להתחבר אליו, להתקרב ולהשקיע במערכת יחסים שלנו,

אבל עם כמה שניסיתי לא לחשוב על זה, הקשר שלנו היה בעיקר מהצד שלי-

אני פניתי אליו, אני חיבקתי אותו, והרגיש כאילו אם לא הייתי יוזמת היינו יכולים לעבור שבוע מבלי להעביר מילה

אבל בשבוע האחרון, קרה דבר מדהים - הוא התחיל לפנות אליי, לבקש ממני לבוא איתו למקומות ולתת לי יותר תשומת לב מהרגיל.

ובגלל שאני מפגרת מאוהבת, כל דבר קטן הוא משמעותי

ועם כמה שאני שמחה שזה קורה כי זה נותן לי יותר ביטחון עצמי לפנות אליו (כי כשלא פונים אלייך את כבר מתחילה להרגיש לא רצויה) 

זה גם גורם לי לצפות לשינוי קצת יותר דרסטי, לאיזה התקרבות משמעותית שבסופה גם נהיה יותר מחברים

וברור שזה לא יקרה כי אלה החיים שלי וזה אף פעם לא הולך לי, וכי כשאני מדברת איתו אני הילדה הכי אוקוורד שאפשר, וברגע שהוא שם פתאום הידיים שלי יותר מזיעות מהרגיל, ופתאום לכל מגע קטן יש משמעות, ויש את החברה שלי שחמה עליו ונראה שמצליח לה יותר מלי, ופשוט העולם שנגדי כרגיל.