השלב הראשון בפתרון הבעיה-
ניסיון הגמילה שלי |
כינוי:
yoyo. בת: 38
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2010
כניסה לתוך עצמי
הגילוי המסעיר, החל כבר כמה שנים לפני כן, שנשאבתי לתוך מערבולת מתישה שלא מאפשרת לך לוותר על עצמך ולא לעצמך. ניסיתי למשוך בהרבה חוטים, ומשכתי, לא תמיד הצלחתי לטפס ליכולות שלי, אבל הרבה פעמים נגעתי בנקודות שהאירו לי את הדרך בחיוך, בביטחון, וכל זה, נאמר כשאני בקרקעית.
משהו בתוכי גורם לי אף פעם לא להיות מסופקת.
אני מודעת לעצמי, אני מודעת למראה שלי, לכך שאני לא מרוצה ואף פעם לא אהיה, מהגוף שלי. אני לא מחפשת להשלים עם עצמי, וזאת כנראה עוד טעות בדרך להצלחה, הרי זה ברור שמה שכביכול התת מודע שלי קובע הוא-
אם תרזי תיהי מאושרת. אבל איך אפשר לתלות את האושר במשקל?
אין ספק שעם השנים גיליתי הרבה צורות וגוונים למחלה הזאת. מחלת ההרס העצמי הזה. ככול שטוב לי בחיים האמיתיים כך הרצון הנסתר גובר עלי ואני חייבת להרוס את עצמי, את הגוף שלי ואת ההרגשה שלי.
אני מחפשת תרופה, ולא איזה דיאטה, אני מחפשת שליטה. שליטה על האוכל. שליטה בידיים, שליטה במחשבות, שליטה בחיים. הרי אוכל הוא ללא ספק סמל לחיים. ללא אוכל לא יהיו חיים. כעת אני יותר במצב של החיים זה רק אוכל. אני חייבת לשנות את הגישה הזאת.
התחלתי למצוא כל מיני פינות אור, אבל ההצלחה תמיד הובילה אותי לכישלון. אף פעם לא הצלחתי לשמר ולשמור את הדברים הנכונים, וכעת מה שנשאר זה רק סימני מתיחה, שומנים בכל חלקי גופי, עור חולה ושיער נושר.
הפעם מצאתי משהו קצת שונה, הגעתי לקבוצה שההשתקמות שלי שם לא בשיאה, אבל בהחלט הייתה לי נקודת מפנה רצינית אתמול. כעת הגורל הוא בידיים שלי, אין פה הסרת אחריות, הרי הכל תחת ידיי. פשוטו כמשמעותו.
וכאן מתחיל המסע שלי, שליטה בחיים. שליטה בידיים. שליטה במחשבות. שליטה באוכל.
לצערי כך החיים שלי, סובבים סביב אותו מעגל אינסופי שרק שואב ממך את הכוחות, את האהבה העצמית והכי גרוע, את עצמך.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
