השלב הראשון בפתרון הבעיה-
ניסיון הגמילה שלי |
כינוי:
yoyo. בת: 38
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2010
שיגעון
לפעמים, עולה בי השאלה של המודעות. הרבה דברים נמצאים תמיד בראש שלי, אך לא תמיד נמצאים בראש של הסביבה. הכוח הנסתר והבלתי אפשרי, של לדעת מה האחרים חושבים כל הזמן, כל כך מסקרן אותי!
אני מנסה לחשוב, מאיפה באה, המחשבה שכל מה שאנשים חושבים עלי כשהם רואים אותי, שלילי. אני מניחה שמחוסר ביטחון, אף על פי שאני דואגת להראות שיש לי.
אני לא מסוגלת ללכת למכון, ולהרגיש בנוח אחרי שהעלתי מינימום 7 קילו. לא יכולה שמסתכלים עלי שוב בעיניים "רואים שחגגת" או "זה מה קורה שאת מפסיקה" או "הנה חזרת להיות שמנה" או "ואוו!! איזה שמנה". סביר להניח, שאלו העיניים שרק אני רואה.
כשאני נמצאת עם אהוב ליבי, המחשבה הראשונית שלי, היא שאני נראית יותר גדולה ממנו. כביכול, זה לא נכון, אבל אני לא יכולה להפסיק להרגיש כל כך שמנה וגדולה לידו. אני מסתכלת במראה כשאני לידו ופשוט מאפקת שלא לשבור לו אותה לרסיסים או לפחות מתאפקת לא להוציא מילה של אני מכוערת, כדי לא לצאת מגוכחת.
ברור לי שבשבילו אני נראית מעולה, אבל זה לא מספיק לי. אני צריכה להיות רזה, משמע רזה בשבילי זה להיות עדינה, קטנה ושברירית. לא מתקבל אצלי פחות מזה.
לא פלא שאני מצליחה לא להישקל למרות שהצלחתי לשמור (טפו טפו) מיום ראשון. כמובן, לא מדובר באיזו הצלחה אבל זאת בהחלט התחלה. עצם זה שחזרתי למכון מחזקת אותי. בעבר לא הייתי יכולה לעבור יום בלי להישקל, גם אם זה אומר לראות שהעלתי מ54 ל54.200, אבל היום אני לא מסוגלת לחשוב שאני משקיעה שלושה ימים ועדיין הקידומת 6 תהיה מופיעה במשקל שלי! בלתי יאומן איך אני תמיד עושה את המהפכים האלה, וכל פעם שאני כבר יורדת אני אומרת לעצמי, אין מצב שאני רואה שוב את ה6 המזורגג הזה.
בצבא, זה היה קטסטרופה רצינית, כל המעבר הזה מחופש לרצינות וחוסר גמישות, עזרה לי אך טמטמה אותי לגמרי. בצבא הצלחתי להגיע בשנתיים, ממשקל 60, למשקל 69 ועד ל50. באמת שיגעתי את עצמי, ועד עכשיו זה לא מרפה.
אני לא מיואשת, להפך יש בי מוטבציה, למרות שהבטן שלי ממש רעבה עכשיו והשעה רק רבע לשש. אסור לי לשכוח, שעוד פחות מחודש וחצי אני צריכה להוריד מינימום 9 קילו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
