וכן, זה נכתב בעקבות המון תגובות שקיבלתי ותגובות שאני מודעת אליהם.
אני מודעת למצב שלי.
ואני גם מודעת לזה שזה לא משהו מה שכתבתי.. אבל זה משקף הכל, אני חושבת..
מנסה להדחיק מנסה לברוח
לדרך חסומה, נמלטת בכוח
את כל מה שעבר, כאילו לא היה
מנסה לחזור בחזרה..
מותחת קו, רק שלא יצא עקום
בחיוך מזוייף מהלכת בחוץ
יודעת מה קורה בפנים, משהו שאף אחד לא אמור להבין
יודעת ורוצה, אך קשה להגיד
צריכה עזרה, אבל אין ממי.
אולי זאת גם רק אני, שמפחדת לבקש
רק אני, שמפחדת להפתח..
אחרי הכל, מה חייב לי העולם?
למה שאני יהיה עוד נטל על כולם?
ומי אמר בכלל שאני כבר לא?
אף אחד לא רוצה שיפלו עליו, מספיק יש כבר צרות
מה אני? כולה ילדה שרוצה..
שאפילו בעצמה כבר לא יודעת מה.
-
אחרי הכל, מה חייב לי העולם?
למה שאני יהיה עוד נטל על כולם?
ומי אמר בכלל שאני כבר לא?
זה גרוע..אבל העליתי את זה רק בגלל 3 השורות האלה שמפצות על כל השיר הזה.. הם משקפות בדיוק מה שאני מרגישה. ויכול להיות גם שההרגשה שלי שגויה,
אבל זאת אני.
אני חושבת שיש בהם משהו, ואי אפשר ואף אחד לא יכול להגיד שלא.
אני מאמינה שכל בנאדם מרגיש ככה לפעמיים.. אז אצלי זאת הרגשה די תמידית.. במיוחד בתקופה האחרונה.. שהיא די מאוד ארוכה.
יום טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
