Addictions

שאלה אחת יש לי -

למה?

למה דווקא אני?

בסופו של דבר, כל מה שנשאר זה הזכרונות..

והלוואי יעלמו.

וכן, זה נכתב בעקבות המון תגובות שקיבלתי ותגובות שאני מודעת אליהם.

אני מודעת למצב שלי.

ואני גם מודעת לזה שזה לא משהו מה שכתבתי.. אבל זה משקף הכל, אני חושבת..

מנסה להדחיק מנסה לברוח
לדרך חסומה, נמלטת בכוח
את כל מה שעבר, כאילו לא היה
מנסה לחזור בחזרה..

מותחת קו, רק שלא יצא עקום
בחיוך מזוייף מהלכת בחוץ
יודעת מה קורה בפנים, משהו שאף אחד לא אמור להבין
יודעת ורוצה, אך קשה להגיד
צריכה עזרה, אבל אין ממי.

אולי זאת גם רק אני, שמפחדת לבקש
רק אני, שמפחדת להפתח..
אחרי הכל, מה חייב לי העולם?
למה שאני יהיה עוד נטל על כולם?
ומי אמר בכלל שאני כבר לא?
אף אחד לא רוצה שיפלו עליו, מספיק יש כבר צרות
מה אני? כולה ילדה שרוצה..
שאפילו בעצמה כבר לא יודעת מה.

-

אחרי הכל, מה חייב לי העולם?
למה שאני יהיה עוד נטל על כולם?
ומי אמר בכלל שאני כבר לא?

זה גרוע..אבל העליתי את זה רק בגלל 3 השורות האלה שמפצות על כל השיר הזה.. הם משקפות בדיוק מה שאני מרגישה. ויכול להיות גם שההרגשה שלי שגויה,

אבל זאת אני.

אני חושבת שיש בהם משהו, ואי אפשר ואף אחד לא יכול להגיד שלא.

אני מאמינה שכל בנאדם מרגיש ככה לפעמיים.. אז אצלי זאת הרגשה די תמידית.. במיוחד בתקופה האחרונה.. שהיא די מאוד ארוכה.

יום טוב.

כל מילה ומילה בשיר הזה.. פשוט לא אמיתי כמה כאב אפשר לחלוק עם שיר.

No one knows what it's like
To be the bad man
To be the sad man
Behind blue eyes

No one knows what it's like
To be hated
To be fated
To telling only lies

But my dreams
They aren't as empty
As my conscience seems to be
I have hours, only lonely
My love is vengeance
That's never free

No one knows what it's like
To feel these feelings
Like I do ,

AND I BLAME YOU.

לילה טוב? ..

-

רוצה לחתוך, אבל מפחדת

משחקת אותה "ראש קטן"

חותכת את היד ולא את הורידים..

התייאשתי.