30.6.10
פרק 5
הוא פתח את היומן והספיק לקרוא רק כמה שורות
..."יומני היקר עבר יום מושלם הוא ממש נחמד עליי וזה עושה לי טוב אני כל כך אוהבת אותך ........."
כשלפתע שמע שמישהו עולה הוא סגר את היומן והניח בצד והעמיד פנים שכלום לא קרה.
"היי אליס באתי...." טליה נעצרה בפתח הדלת בפנים מופתעות.
"או...היי מייקל מה קורה?"שאלה בחיוך
מייקל גם כן היה מופתע "בסדר...מה איתך?"
אליס חזרה לחדר "טליה? לא ידעתי שתגיעי" אמרה בקול נבוך.
מייקל הרגיש מעט לא בנוח. והבין שזה הזמן שלו ללכת "אני חייב ללכת...אליס תרגישי טוב ניפגש..להתראות בנות" ופנה לדרכו.
"אוקי....מזה היה? מה מייקל עשה אצלך?" שאלה טליה בחיוך שובב
"סתם בא לבקר" ענתה בתמימות.
"כשעליתי הוא ניראה ממש לחוץ מה קרה לו?"
"אין לי שמץ של מושג"
"טוב אז איך את מרגישה? מתי תחזרי לבית ספר?"
"יחסית בסדר אחזור לבית הספר ביום ראשון,קרה משהו מעניין היום?"
"לא,חוץ מזה שלילוש היום החליפה צבעים מעצבנות,היא הייתה ממש עצבנית אחרי שיחה עם מייקל"
אליס לא ענתה.
הן בילו את כל אחר הצהריים ביחד ולאחר מכן אליס ליוותה את טליה לביתה,וכשחזרה שכבה במיטה עם מוזיקה ולאחר מכן נרדמה.
**יום למחרת**-שבת
טליה נסעה עם הוריה לכל היום.
בערב, כשהשעמום הגיע לשיאו אליס לבשה חצאית בצבע שחור וחולצה לבנה עם שרוול קצר וקישטה את שערה עם קשת לבנה.
"יצאתי לטייל" אמרה לאמה ויצאה מהבית.
לאחר טיול קצר התיישבה על אחד הספסלים כשלפתע מישהו ניגש אליה מאחור והניח את ידו על כתפה היא בבהלה הסתובבה לאחור וראתה בחור בסביבות גיל 20-25 קירח לא גבוהה לא מגולח עם סיגריה מאחורי האוזן ונדף ממנו ריח נורא של אלכוהול.
הוא היה שיכור ובקושי עמד על רגליו, התיישב לידה והסתכל עליה.
"שיואו איזה ילדה יפה קוראים לי מושיק ולך פרח?"
אליס התרחקה ממנו ולא ענתה אפילו ניסתה שלא להסתכל עליו חשבה שהוא יעזוב.
"תגידי בובה היית פעם עם מישהו כמוני?" ונגע לה בכתף
"אל תיגע בי" אמרה בקול וקמה במהירות, היא רצתה לעזוב את המקום אך הוא תפס בידה, משך אותה והושיב עליו,הוא החזיק בה בכל הכוח.
"נו מה יש לך אני רוצה רק לעשות לך נעים את ניראת ממש חמודה, אני לא אפגע בך רק תני לי לגעת בך." לחש לה בקול מגורה.
אליס התנגדה בכל כוחה "עזוב אותי אל תיגע בי"צעקה,בעטה והכתה אך
אף אחד לא היה בסביבה היה חשוך שם ולא שמעו אותה.
הוא הצליח להוריד לה את החולצה וניסה לפתוח לה את החצאית אך
באותו זמן מייקל עבר בסביבה כשלפתע זיהה את אליס.
"היי אתה!" צעק ורץ במהירות לכיוונם.
מושיק הסתכל עליו קם ועזב את אליס, מייקל היה בשוק כשראה את אליס בוכה ומבוהלת וכמעט עירומה.
היא רצה אליו עם דמעות בעיניה,כולה אדומה.
"חתיכת זבל! איך אתה מעז לגעת בה!?!" צעק מייקל בקול תוקפני.
"למה מה הבעיות שלך? מה אתה מתערב?! מי זאת, חברה שלך?" צעק מושיק והתנדנד.
"כן ואתה נגעת בה! כדאי שתלך לפני שאני אטפל בך" הוא נישמע ממש רציני
אליס הופתעה מההתנהגות של מייקל ומאומץ ליבו.
אך בפתאומיות מושיק העיף אגרוף חזק לפניו של מייקל ולבטנו, מייקל נפל לרצפה חזק
"לא! מייקל!"צעקה אליס.
הוא התאושש מהר וקם על רגליו והחזיר למושיק אגרוף בכל הכוח
מושיק עיוות את פניו "בן זו...." אמר ונפל ארצה מכאבים.
"פעם הבאה שלא תעז להתקרב עליה כי אז זה יגמר הרבה יותר גרוע" אמר בזמן שניגב את הדם מפיו.
אליס כבר לבשה את החולצה והייתה מאוד נבוכה מאיך שמייקל ראה אותה.
"בוא, אתה מדמם צריך לנקות את זה" אמרה בדאגה.
הם ניגשו לאחת הברזיות ואליס שטפה בעדינות את פניו,הוא הסתכל עליה במבט מוקסם ורך במשך דקות.
"משהו קרה?" שאלה אליס
"לא.. לא..תודה על ה.."
"בוא נלך הביתה"
"רק ניכנס בשקט כדי שאמא שלי לא תשים לב...כי אז יתחילו השאלות...ואין לי כוח לזה"
כשהגיעו לביתו עלו בשקט לחדרו.
לאחר שטיפלה בפצע אמרה:"תודה רבה לך אני לא רוצה לדעת מה היה קורה אם לא היית מתערב ועוד חטפת בגללי,אני כ"כ מצטערת,חיבקה אותו חזק ודמעה זלגה על לחייה.
"זה בסדר...לא יכולתי להרשות לו לעשות לך את זה"חיבק אותה חזרה.
היה לו כל כך נעים וטוב בקרבת אליס שלא רצה לעזוב.
היא הביטה בו במבט מאוהב עם דמעות בעיניים, המבט הזה הקסים אותו.
הוא חש דחף עז לנשק אותה, כשהוא קירב את שפתיו לפתע צלצל הפלאפון של אליס.
"הלו?"
"אליס היי איפה את? כבר כמעט אחת עשרה את עם מישהו?"
"אה..כן..אני עם מייקל עוד מעט אבוא.."
"טוב אני צריכה לזוז" אמרה בחוסר רצון,כל כך לא רצתה לעזוב אותו.
"חכי אני אלווה אותך"
"לא...זה בסדר זה לא רחוק"
"אליס....אני לא שואל אותך אני אומר לך" אמר בחיוך
היא חייכה גם.
כשהגיעו לביתה של אליס נפרדו אחד מהשני ואליס שוה הודתה לו ונישקה אותו בלחי ועלתה לביתה.
נכנסה לחדר, החליפה בגדים והתחילה לכתוב ביומן ואז נרדמה.
***יום למחרת***
"ואו,אני לא מאמינה! זה הזוי" אמרה טליה על סיפורה של אליס בדרכן לבית הספר.
"כן...בקושי ישנתי בלילה..."
אך כשהן באו לכיתה ראו שמייקל לא בא.
"אולי הוא רק מתעכב?"תהתה טליה.
לאחר השעה השנייה, בהפסקה ניגשה אליס אל ג'רי אחד מילדי הכיתה וחברו של מייקל ושאלה אם ידוע לו למה הוא לא בא.
"הוא פשוט אמר שהוא לא חש בטוב" ענה ג'רי
אליס החלה לדאוג וחשבה שאולי זה מהמכות של אתמול.
*צלצול*-שיעור אנגלית
המורה נכנסה לכיתה והחלה ללמד חומר חדש ולקראת סוף השיעור הודיעה על מועד למבחן.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
בסוף היום אליס הלכה אל מייקל לראות מה שלומו.
***דפיקה בדלת***
אמא של מייקל עם מסכת אבוקדו על פניה ובחלוק צהוב פתחה את הדלת
"או..שלום לך" היא לא הכירה אותה
"היי...שלום. באתי אל מייקל,אני ידידה מהכיתה" אמרה במבוכה.
"כמובן היכנסי חמודה הוא בחדר"ענתה אמו בחביבות.
היא עלתה למעלה ונכנסה לחדרו
"אליס! איזו הפתעה" אמר בהתלהבות
"איך אתה מרגיש?" שאלה
"אחרי שראיתי אותך הכל ניפלא" צחק
"הבאתי לך את החומר למבחן שיהיה בעוד שבוע"
"אוי מבחן?! אני בטוח אכשל" אמר בביאוס
אך אז חייך ושאל "מחר יש לנו איזו פעילות ואמרו שהיא לא חובה אז אולי תירצי שאבוא אלייך ונתכונן ביחד?"
ושוב חייך את החיוך המקסים שאי אפשר לסרב לו.
אליס חשבה מעט והסכימה
"מחר ב12 טוב?" שאלה.
"מצויין" ענה
אליס עמדה ללכת, הוא ליווה אותה החוצה וניפרד ממנה.
~~~~~~
מאוחר יותר בערב מייקל שכב במיטתו ומחשבות התרוצצו בראשו
הוא התחיל לדבר עם עצמו "אין לי מילים לתאר אותך אליס,את מדהימה, עדינה מתחשבת וכ"כ טוב לי כשאני איתך למרות שאני לא מכיר אותך טוב אני.....אוהב אותך?" שאל את עצמו. "לא...מייקל תירגע אתה מגזים "ענה לעצמו
הכל כ"כ מבולבל ולא ברור הוא קם והתלבש ויצא החוצה, הוא נהג לעשות כך לעתים קרובות כשרצה לסדר את מחשבותיו.
הוא הלך משום מה לכיוון הבית של אליס שישבה באותו זמן על יד החלון של חדרה,
כשראתה את מייקל קראה לו.
"רוצה לצאת?" שאל אותה
"אני כבר באה!" צעקה ומיהרה לרדת למטה.
"עוד לא נימאס לך לראות אותי?" שאלה בצחוק
"השתגעת? אני מחכה לראות אותך גם מחר!"
הם טיילו ביחד זמן רב ספרו בדיחות,דברים אחד על השני,מקרים מביכים.
כשהיו צריכים להיפרד מייקל אמר "עכשיו יש לי הרגשה שהכרתי אותך מאז ומתמיד"
בדרך הביתה מייקל הלך עם חיוך מאוזן לאוזן
***למחרת***
בבוקר כשאליס התארגנה טליה מתקשרת אליה.
"היי את לא בבית הספר נכון? רוצה ללכת לסרט בשעה 11?"
"בשמחה...אבל אני הולכת לעזור למייקל להתכונן לאנגלית אולי מאוחר יותר? אני מצטערת"
"תהני לך נלך ביום אחר" אמרה בשובבות
בשעה 12 מייקל הופיע בפתח ביתה
"תודה רבה שאת עוזרת לי מה הייתי עושה בלעדייך"אמר מייקל כשעלו אל חדרה
"אמ..נכשל?" צחקה
במהלך ההסברים הוא לא ממש הקשיב והיה יותר שקוע בלהסתכל על אליס.
..."הבנת?" שאלה לבסוף.
מייקל ירד מענן החלומות "אה...ברור ברור"
לאחר שסיימו להתכונן מייקל פתאום שואל אותה
"תגידי......את אוהבת מישהו?"
"אה...כן" ענתה בשקט
"מי זה?" שאל בחיוך
"סתם מישהו אתה לא מכיר" גמגמה,וחשבה לעצמה "למה לעזאזל זה מעניין אותו מישהו סיפר לו משהו?"
לבסוף מייקל היה צריך ללכת "תתקשר אם אתה לא מבין משהו..אני מקווה שעזרתי לך" אמרה כשנפרדו.
בשעה 16:00 צלצל הפלאפון שלה זה היה מייקל.
"אני יכול לעלות אלייך שתסבירי משהו בבקשה?"
"כמובן" ענתה
לאחר כמה דקות מייקל עלה לחדרה.
"היי אז מה שלא הבנתי זה....."
אך לפתע אמא של אליס קראה לה "אני תכף באה" חייכה וירדה למטה.
בינתיים מייקל התחיל לחפש את היומן שלה, סקרן אותו את מי היא אוהבת,
הוא מצא אותו מתחת לכרית והתחיל לקרוא מאיפה שהפסיק "אני אוהבת אותך...מייקל" הוא חייך חיוך מרוצה אך לפתע אליס חזרה וראתה בידו את היומן,היא נלחצה והרגישה מבוכה ענקית.
"מייקל תעזוב את היומן שלי אין לך זכות לראות מה יש בו, אך הוא לא אמר כלום רק התקרב אליה והזיז את שערה לצד, היא המשיכה בשלה "מי הרשה לך..."
"אויי דיי כבר" השתיק אותה בנשיקה על השפתיים כל כך נעימה...ורכה...
ליבה של אליס פעם בחוזקה והיא הרגישה שהיא עפה בעננים
"וואו..." אמרה בשקט
"זה היה....ניפלא..."הסתכלה עליו במבט מאוהב עד מעל הראש.
"טוב אז מה שלא הבנתי זה....המשיך מייקל איך את עושה את זה אליס? את משגעת אותי
דבר אחד כן ברור לי וזה שאני רוצה להיות אתך" חייך ונשק לה פעם נוספת
היא הייתה בטוחה שהיא חולמת ועלולה כל רגע להתעורר,פשוט לא האמינה לדבריי מייקל-
"אני אוהבת אותך ותמיד אהבתי" אמרה..כבר אין מה להסתיר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
