לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אהבות צעירים


זהו בלוג סיפור שפתחתי מחדש ושכתבתי את הסיפור "אהבות צעירים" לאחר כמעט 3 שנים.

Avatarכינוי: 

בת: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2010    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031




הוסף מסר

7/2010

פרק 6


7.7.10

 

 

נשק נשיקה ארוכה לאליס,רכה וחמה...

כשפתאום טליה נכנסה לחדר ולפניה אליס ומייקל מתנשקים.

היא נדהמה לראות אותם ביחד.

"טוב...אני לא...לא..אפריע אחזור מאוחר יותר" גמגמה מרוב התרגשות ויצאה.

אליס ומייקל הסתכלו אחד על השני וצחקו.

"טוב....כדאי שאני אלך כי ניראה לי שלמישהי יהיו הרבה שאלות עכשיו"

"אני אוהב אותך" ונישק אותה שוב

"גם אני אותך" ענתה אליס מוקסמת.

מייקל יצא מהחדר ופנה לכיוון ביתו הכי מרוצה שאפשר.

טליה חזרה לחדר עדיין לא מאמינה למראה עיניה.

"טוב אליס יקרה תגידי לי שזה מה שאני מקווה שראיתי"

"כן...זה בדיוק זה" חייכה

"אהההה!!!!! אני לא מאמינה!!! סוף סוף אתם ביחד!?!?!" צרחה טליה מאושר וקפצה על אליס.

"ספרי לי הכל בבקשה ה-כ-ל!!!"

אליס סיפרה לה,על איך שמייקל הציץ לה ביומן,הנשיקה,הווידוי.

"אני לא מאמינה וואי איך אני שמחה בשבילך!" אמרה בהתרגשות וחיבקה אותה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

למחרת בבוקר בבית הספר טליה ניגשה אל לילוש ואמרה בקול מרוצה "את בחיים לא תאמיני יש לי חדשות מעולות בשבילך! אליס ומייקל ביחד"

אך לילוש לא האמינה "פחח כן בטח בדיחה טובה" אמרה בזלזול.

"טוב מותק לא מאמינה? תסתכלי בעצמך" והצביעה על אליס ומייקל שהיו מחובקים.

לילוש הסיטה את מבטה אליהם שפשפה את עיניה ולא האמינה למה שראתה,היא הייתה המומה ועיניה נפתחו לרווחה.

"אמרתי לך" צחקקה טליה.

"לא...לא...יכול להיות זה בחיים לא יקרה!" צעקה

"הם ייפרדו טוב שבועיים גג מייקל לא יכול להיות עם מישהי הרבה זמן"

ניסתה לשכנע את עצמה שזה לא קורה.

אך הפעם....מייקל התאהב באמת...

לילוש האדימה מכעס ולא יכלה להסתכל אליהם,רצה לשירותים וטרקה את הדלת אחריה.

התיישבה על מכסה האסלה והחלה לתלוש נייר טואלט מרוב עצבים

"אני שונאת אתכן,איך אליס הכלבה הקטנה הזו תמיד מצליחה לעשות לי את זה!?!?! ועוד הטליה הזאת! לעזאזל אתך!!!" צעקה בקול וקרעה את כל הנייר,כל החצאית הכחולה שלה הייתה בנייר.

טליה נכנסה לשירותים ושמעה את לילוש

"תשלימי עם העובדה שאת לא תמיד מקבלת מה שאת רוצה ולמייקל יהיה טוב עם אליס".

לילוש יצאה מהתא זועמת

"עופי לי מהעיניים לפני שאני מאבדת שליטה על עצמי!

"אךךך לילוש מתוקה לא טוב לכעוס כ"כ הרבה" חייכה ויצאה.

"בת זו..." צרחה לילוש...

-צלצול-

לילוש יצאה מעוצבנת עוד יותר, כשהבחינה באליס תפסה בידה והצמידה אותה לקיר.

"תקשיבי לי טוב! אני מציעה לך שתיפרדי ממייקל אם את לא רוצה להתעסק איתי ברור לך?!" צעקה עליה באיום.

עיניה של אליס התמלאו דמעות ובהלה "לא!" ענתה בקול

"נימאס לי ממך ומהאיומים שלך אני לא מפחדת ממך ותשלימי עם העובדה שהוא לא אתך יותר!"

"אז ככה?! טוב,אל תדאגי אני עוד אטפל בך זה לא ניגמר"

אמרה לילוש ונכנסה לכיתה.

זה היה שיעור עם המחנכת-ליאת-אישה חביבה,רזה עם תספורת קצרה ועיניים גדולות וחומות, תמיד לבושה במשהו חמוד וצבעוני, הפעם חולצה מכופתרת לבנה וחצאית כחולה ופרחונית, לידה עמדה ילדה בעלת שיער שחור אסוף בצמה ארוכה ועיניים בצבע דבש, לבושה בחולצה אדומה ומכנס שחור.

"צהריים טובים ילדים אני רוצה להציג בפניכם את קייטי,שהצטרפה לכיתה שלנו

ואני מצפה שתתנהגו אליה יפה.

"היא נראת נחמדה,לא?" שאלה אליס את טליה.

"נברר בהפסקה,ניגש אליה" חייכה

"טוב קייטי איפה נושיב אותך" סרקה המורה את הכיתה.

"תשבי בנתים ליד רוני אני מקווה שלא תדברו"

 

רוני-בחור גבוה ונאה לא פחות ממייקל בעל עיניים כחולות ושיער חום,רודף שמלות לא קטן.

 

הוא בחן את הנערה החדשה מכף רגל ועד ראש,היא מצאה חן בעיניו,"אני רוני"

חייך אליה חיוך תמים וידידותי.

"קייטי" ענתה בחיוך והתיישבה לידו.

בסוף השיעור אליס וטלייה נגשו אל קייטי.

"היי" פנתה אליס בחיוך חברותי "אני אליס וזאת טליה את מכירה את השכונה?"שאלו.

"לא ממש...עברתי לכאן רק לפני כמה ימים"

הן לקחו את קייטי לטייל.

"אז איך הכיתה שלנו?" שאלה אליס.

"הרוב נראים פה נחמדים" חייכה קייטי ובדיוק חלפו ליד לילוש שהסתכלה

עליהן במבט סנובי וחשבה לעצמה "עוד מפגרת לחבורה"

"היא לא נראת נחמדה במיוחד..." אמרה קייטי.

"היא ממש לא נחמדה! אל תתעסקי איתה" אמרה טליה.

הן הראו לה את בית הספר, איפה הכל נימצא,הציגו אותה בפני המורים.

קייטי ממש שמחה שהיא מצאה כ"כ מהר חברות חדשות.

בסוף היום בדרכן של אליס וטליה הביתה הן דברו על הנערה החדשה.

"היא באמת נחמדה בואי נזמין אותה מחר להסתובב איתנו אחרי בית הספר"הציעה אליס.

"טוב,נחמדה או לא העיקר שלא תהיה עוד לילוש בכיתה,אגב מה היא רצתה ממך?"

"תפסה אותי לפני השיעור וניסתה לאיים עליי"

"לאיים?! יו אני אהרוג אותה יום אחד! היא דורשת" אמרה בכעס

"דיי טליה...ממש לא בא לי לחזור לריבים שהיו שנה שעברה..."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

קייטי! צעק רוני וניסה להשיג אותה.

היא נעצרה וחיכתה לו.

"אפשר ללוות אותך קצת? זה בכיוון שלי" שאל בחביבות,למרות שהבית שלו בכלל היה בצד השני.

אך הוא רצה לעשות עליה רושם,להקסים אותה....

כיוון שכולן כבר ידעו מי הוא והיא חדשה אז זה יילך בקלות חשב לעצמו.

"אז....יש לך מישהו?" שאל רוני בסקרנות.

"לא.....מדוע אתה שואל?"שאלה

"סתם... מתעניין"

"הנה הבית שלי...תודה לך"אמרה קייטי ומיהרה להיכנס פנימה

קייטי נכנסה מהר הביתה היא גרה רק עם אביה מארק-גבר גבוה בעל שיער שחור קצר ועיניים חומות עם משקפיים.

אמא של קייטי מתה לפני 5 שנים בתאונת דרכים.

היא שמה את התיק בחדרה והתיישבה לשולחן לאכול.

"אז איך היה בבית הספר?" שאל אביה בחיוך.

"מצוין,הכרתי 2 בנות מאוד נחמדות" אמרה בשמחה

לאחר הארוחה קייטי הלכה לחדרה והחלה לצייר,היא הייתה ציירת טובה מאוד ומוכשרת.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

טליה ישבה והתבוננה במודעה גדולה וצהובה שדייויד הביא לה לפני כמה ימים "בחינות לתחרות כישרונות פרס כספי גדול למנצח"

טליה ישבה והתלבטה מה לעשות ונזכרה בשיחה שלה עם דייויד

 

"אני ממש לא הולכת לזה!"

"למה?! טליה, את שרה ניפלא יש לך קול מדהים, תנסי! מה כבר יקרה?" ניסה לשכנע אותה

"אתה יודע שאני מפחדת להופיע בציבור וחוץ מזה מה יהיה אם אני לא אנצח?"

"את תצטרכי להתגבר על הפחד הזה יום אחד, קודם תנסי...והעיקר ההשתתפות.

"טוב אני אחשוב על זה".

"אני אתמוך בכל החלטה שלך"

 

*למחרת בבוקר-בבית ספר*

טליה מיהרה למצוא את דייויד ולהגיד את החלטתה.

"דייויד תקשיב...אני החלטתי להשתתף בתחרות הזאת, אתה צודק העיקר הניסיון וחוץ מזה זה יכול להיות ממש נחמד"

הוא חיבק אותה ונישק וחייך חיוך מרוצה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

"בוקר טוב!" חייך רוני אל קייטי

"היי" אמרה בביישנות

"תגידי את מפחדת ממני או משהו?" שאל רוני

"לא מה פתאום למה לי לפחד ממך?"

"כי אתמול ממש רצת הביתה זה ניראה כאילו לא רצית להיות איתי" אמר בקול ניפגע

"לא ברחתי....מצטערת אם חשבת ככה"

"טוב....אז אם אנחנו בסדר בא לך לצאת איתי לסרט היום?" שאל בחיוך

"לא יודעת...אני חושבת שכן" אמרה בהתלבטות

"ב7 וחצי הולך?" שאל

"אוקיי...ניפגש שם" ענתה קייטי בחיוך

אליס נגשה אל קייטי אחרי שרוני הלך.

"איך הולך?" שאלה בחיוך

"הכל מצויין רוני הזמין אותי לסרט"

"רוני? מהכיתה?" שאלה אליס בפליאה

"כן...למה?"

"אה...סתם, לא משנה אני אגיד לך אחר כך למתי הוא הזמין?"

"היום בערב תוכלי לעזור לי להתכונן?" חייכה

"בטח תבואי אליי אחרי בית הספר טליה ואני נעזור לך"

"באמת? תודה!" קראה בהתרגשות

בדרך אל אליס קייטי סיפרה למה היא בעצם עברה בית ספר, שזה היה בגלל שילדים חשבו שהיא מוזרה כי היא התעניינה בדברים שונים והילדים הציקו לה והתייחסו אליה לא יפה, ובאותה הסביבה קרתה התאונה כך שהיא לא רצתה זיכרונות רעים מהתקופה ההיא.

"אז עם מי את הולכת לסרט?" שאלה טליה כשנכנסו לחדר.

"עם רוני, הוא ממש חמוד" חייכה

"אויי לא, רק לא רוני..." אמרה טליה

"למה? אני לא מבינה מה יש לכן איתו? הוא ממש נחמד" היא הייתה מבולבלת

"אויי קייטי יקרה את לא מכירה אותו, הבחור הזה היה כמעט עם כל הבנות בשכבה הוא פשוט רודף שמלות מקצועי ואת בשבילו "צעצוע" חדש שישחק ויזרוק, תזהרי ממנו"

טליה נשמעה רצינית.

קייטי הייתה קצת בספק שהוא כזה נורא ולכן עדיין רצתה ללכת אתו.

"אני בטוחה שזה לא נורא כמו שזה נשמע,אני אבדוק בעצמי את העניין אז אתן עוזרות לי להתכונן או לא?"

אליס וטליה החליפו מבטים וחשבו שזה יהיה משעשע.

לשם שינוי רוני יצטרך להתאמץ קצת כי קייטי לא הייתה קלה להשגה.

כעבור שעה קייטי הייתה מוכנה,היא לבשה ג'ינס שחור, חולצה אדומה , ג'קט שחור, ונעליים על עקבים.

היא הייתה מאופרת יפה ושערה היה אסוף בסיכה נוצצת.

קייטי נראתה נפלא, הבנות ליוו אותה לאולם הקלנוע ומשם כבר היא פגשה את רוני שנדהם מהמראה שלה.

"וואו קייטי...את נראת...פשוט מדהים!! גמגם רוני ופיו ניפער מרוב הלם.

הם קנו כרטיסים ונכנסו לאולם. 

במהלך הסרט הוא שם את ידו על כתפה,לאחר מכן הוא התקרב אליה לאט,

היא הסתכלה עליו כשלפתע הרגישה את שפתיו הרכות וידיו החמות

מלטפות את פניה,היא הייתה בעננים,אך היא עצרה אותו

"מה...אתה חושב שאתה עושה?"

"מנשק אותך" ענה ושוב נישק אותה הם התנשקו במשך כמה דקות.

קייטי רצתה להפסיק אותו אבל לא יכלה זה היה כ"כ טוב "הוא כזה נשקן טוב, אין פלא שהולך לו עם בנות" חשבה לעצמה.

בדרך הביתה הם דיברו הרבה וצחקו אך פתאום רוני נעצר, נעמד מולה והסתכל לה ישר בעיניים.

"קייטי...מצאת חן בעיניי מהרגע הראשון שראיתי אותך ו...הייתי רוצה להכיר אותך יותר מקרוב...אפילו לנסות להיות ביחד."

קייטי חשבה שהיא לא שמעה טוב...זה נפל עליה כ"כ בפתאומיות.

"כן,זאת אומרת אני אחשוב על זה, טוב?”ענתה בבלבול

"אוקיי" אמר באכזבה.

"מקווה שתחליטי את ההחלטה הנכונה" ושוב נשק לה בשפתיים.

בבית-קייטי חשבה על מה שרוני אמר לה.

"מה כבר יכול לקרות? שווה לנסות,אבל...אולי מה שהבנות אמרו זה נכון...אולי הוא באמת ככה...?”

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

באותו זמן בחנות הספרים ליאת מיהרה עם ערמת ספרים לביתה כשלפתע התנגשה בגבר

גבוה,נאה,בעל עיניים כחולות ושיער בלונדיני ומשקפיים.

"סליחה...לא ראיתי לאן אני הולכת" אמרה ליאת בזמן שהבחור עזר לה לאסוף את חפציה.

"זה בסדר" ענה בחיוך ופנה לדרכו.

 

*לאחר יומיים* בבוקר בבית ספר-

ליאת ראתה את אותו בחור בלונדיני בחדר המורים הוא זיהה אותה וניגש אליה בחיוך ויד מושתת "שלום שמי עמית אני מורה חדש לספרות"

"ליאת,נעים מאוד" חייכה ושאר המורות עמדו בצד וניסו לעשות עיניים למורה החתיך.

 

*צלצול*

"קייטי קייטי!" צעק רוני ורץ אחריה.

"אז....יש לך תשובה בשבילי?" שאל בהתרגשות.

"כן יש לי....אני אומרת ששווה לנסות" הסתכלה עליו בחיוך.

"יש! בול פגיעה עכשיו היא שלי" חשב לעצמו.

אליס וטליה ראו מה הולך שם ומאוחר יותר בהפסקה ניגשו לברר את העניין

"מה הלך פה?" הן שאלו

קייטי הסתכלה עליהן ואמרה "עכשיו אני עם רוני,אני רוצה לבדוק אותו אם הוא יבגוד בי אני כבר אראה לו מזה..”ענתה בחיוך.

"מממ רעיון טוב..." חייכו.

 

**לאחר שבועים**-בביתו של רוני

קייטי ורוני התמזמזו הוא הכניס לה יד לתוך החולצה ופתח את החזייה...

לאחר מכן...הוא ניסה לפתוח לה את המכנס...אך קייטי התנגדה "מה אתה עושה?"

"אני רוצה אותך...."אמר בלהט

"לא...רוני...אני עוד לא מוכנה"

"את לא אוהבת אותי?" שאל בקול פגוע

"אוהבת...אבל...קצת מוקדם מידי"

"שיט! ממתי מישהי מסרבת לי?! ל-י!!!" חשב לעצמו בעצבים.

"טוב...פעם אחרת" וקם מהמיטה

"בבקשה רוני....תבין אותי"

"אני מבין אותך יפה," חייך ונישק אותה.

 

נכתב על ידי , 7/7/2010 15:08  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





188
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לכותבת צעירה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על כותבת צעירה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)