האירועים המתוארים כאן פרושים על טווח של כ-חמישה ימים שמתוכם ב-4 סבלתי. לא כתבתי את הסיפור עד עכשיו כי אתמול בלילה נסגרה פרשת ליל האימים :)
הכל התחיל ביום שישי, ישבתי לי מול ערוץ דיסני (שבזמן האחרון פיתחתי אליו התמכרות) בחדרי. בזמן שאכלתי נוטלה שמתי לב לתזוזה מימיני והפניתי את ראשי. לקח לי רק שנייה לקלוט שלידי עובר החרק השנוא ביותר ע"י הנשים בעולמנו - ג'וק. (לא סתם ג'וק , לדברי אבי - ציקדה).
ברור שבשביל פחדנית בת 13 כמוני שכבר חוותה טראומות ג'וקים בחייה , נותר רק לברוח מהחדר בצרחות ולקרוא לאבא. כשחזרנו הג'וק לא היה שם והרי לא ייתכן שאני אשן באותו מקום שבו נמצא היצור השפל הזה, אז ישנתי בחדר הפנאי של אמא (זה פשוט המשרד שלה ויש בו גם ספה וטלוויזיה).
יום לאחר מכן , שבת.. חזרתי לחדר הארור בו נמצא החור של הג'וק, על אף שעוד עברה בי חלחלה כשחשבתי על העובדה שיש לג'וק חור בחדר שלי.
באותו לילה (ליל שבת) הכל התחיל להשתבש לאט לאט. בעודי מדברת בצ'אט עם דריה גיליתי שהשארתי את הדלת טיפה פתוחה וכמובן שהסתכלתי למטה וגיליתי , הפלא ופלא , את המפלצת. לא הספקתי לצרוח והוא כבר ברח. אז סגרתי את הדלת והרגשתי דווקא טוב , חשבתי: " לפה הוא כבר לא ייכנס." כמה שטעיתי. בשעת לילה מאוחרת יותר (סביבות 4:30) הסיוט המשיך. המחשבה על הג'וק שבחוץ המשיכה להציק לי .. ובדיוק בזמן שיטוטיי בפייס התנתק האינטרנט :"(
מין הסתם אחרי שהמחשב השתדל להוכיח לי כל דקה מחדש כמה מטומטמם הוא יכול להיות,פרשתי סופית מהניסיון להתחבר מחדש. באחד מהתקפי הזעם שלי על מקש האנטר שמתי לב לתזוזה (כן, זאת ה-תזוזה) מהירה מהדלת לשידה הקטנה ליד השולחן וכמובן שהפעם הספקתי ועוד איך לצרוח. במשך 20 דק' צרחתי. אף אחד לא שמע אותי. כמה בכיתי וצרחתי על הפלישה המזעזעת לחדר האהוב שלי.. יכולתי לצאת , בקלות רבה אפילו, פשוט חשבתי- מה אם יש שניים ? אחד בפנים והשני בחוץ ?מה אם האחרון התחבא איפשהו בחדר מזמן והשני שהופיע ליד הדלת עדיין בחוץ. ויותר גרוע - מה אם השני נמצא עכשיו בסייף זון שלי - חדר הפנאי של אמא ?
לבסוף לאחר הרבה דילמות ופרק אחד של הדגים בדיסני (אני את התוכנית הזאת לא רואה שוב), עשיתי צעד אמיץ ורצתי מהחדר בהיסטריה.
קפצתי למיטה בחדר הפנאי ולא ירדתי משם עד הבוקר. כל הלילה היו לי סיוטים על ג'וקים , זה היה כ"כ מזעזע. חלמתי תמיד שמישהו עושה פרצוף מפוחד ומצביע/מסתכל לאיזשהו כיוון, ומיד הייתי מתעוררת וקופצת לכיוון הנגדי. זה היה הלילה הכי נורא שעברתי מזה הרבה זמן.
בבוקר לאחר מכן, כשאני עוד ישנתי - אבא (שבגדיו נמצאים בחדר העבודה של אמא) נכנס וגילה אותי ישנה שם, ועשה מעשה ! הוא לקח את ספריי הג'וקים (לא הייתי קוראת לזה ספריי, אולי שוטגאן בתרסיס) וריסס בחדרי במקומות חשוכים בתקווה שזה יהרוג את הג'וק. עברו ימים והיצור הנאלח לא חזר, ואני ישנתי שוב בחדרי.
אתמול בלילה נסגרה הפרשה. הג'וק שהחליט שהגיע הזמן לחזור הביתה, הופיע שוב בחדרי. קראתי "אמא אמא" עד שהיא ואחי שמעו (הם שמעו !) ולבסוף אמא (My Hero) הופיעה עם השוטגאן ביד.. הוא נתן קרב הגון, הג'וק (הפחדן המגעיל הזה ברח הכי רחוק שיכל), הגיע עד לשטיח החדש שלי
(
) לפני שאמא תפסה וריססה אותו למוות. ואז אבא יצא מחדרו וערך את מסע הקבר המזעזע אל אסלת השירותים, את מסע הקבר אני ביליתי בלהתחבא מתחת לשמיכה עד שייגמר.
לרוב אומרים זכרונו לברכה , אז יש לי היפרדות אישית מהג'וק..
לך לעזאזל ואל תחזור, יצור מגעיל !
City Girl
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
City Girl
