לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

"..Just a city girl Livin' in a lonely world.."


אם אתה מול קהל שצועק לך בוז, דמיין שהם מריעים לך. יום אחד ? הם באמת יריעו 3>

Avatarכינוי:  City Girl

בת: 27





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2011    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2011

לא עדכנתי הרבה זמן ..


 


אני יודעת אני יודעת , הבטחתי לעדכן כל שבוע , ועבר יותר מחודש.
הייתי עסוקה - אני מודה. 
קפריסין, רמות נפתלי , יציאות עם חברים , ריבים , בכי , מיני דיכאון (שעוד ממשיך).
אולי לא הייתי הכי נאמנה לבלוג הזה כמו שאולי קיוותי , אבל עובדה שאני תמיד חוזרת לכאן ,
כשיש לי צורך להתבטא אני תמיד כותבת , תמיד זה מגיע לכאן.

 



 

לפני כמה ימים קצת התמוטטתי , התאכזבתי מילדה שממש אהבתי וחשבתי שאנחנו חברות, וכתבתי את זה בזמן שחברה אחת הייתה אצלי וישנה: 

תמיד לכולם נמאס בסוף, אבל השליתי את עצמי שהפעם יהיה אחרת, שהפעם אני אחרת. קיוויתי שהפעם כן אוהבים אותי .. אבל עבר זמני .. הגיע צעצוע חדש וטוב יותר, יפה יותר, מצחיק יותר.
את הצעצוע החדש הם אוהבים, אני סתם הייתי שם, הם ידעו שהצעצוע הישן והנחות יישאר , לא צריך לטפח אותו.
לא הצלחתי להפוך למה שרציתי להיות , בשביל להיות עם מי שרציתי, שיחשבו עליי מה שרציתי שאחשוב גם על עצמי, רציתי להיות הצעצוע הטוב יותר, אבל אני לא טובה מספיק, אני לא טובה בכלל.
וזה מאכזב ועצוב וגורם לי לבכות שאם לא הייתי הצעצוע אלא מי שמשחק בו, גם אני לא הייתי משחקת בי אלא לוקחת את החדש, המבריק. והכל משתנה ואני מתיישנת.. וכל הזמן אני יודעת שלחבריי הצעצועים לאט לאט נמאס. הם נשארים יפים ורק לי אף אחד לא דואג ואני יודעת שיישאר צעצוע אחד לצידי, אולי שניים. ואז גם אותם מישהו ירצה, ורק אני אשאר לי לבד בקופסה, בלי עוד צעצועים שיארחו לי חברה, אף אחד לא ירצה לשחק עם הצעצוע האחרון , הישן והמעפן שנשאר מאחור, הם ייקחו אחד חדש, ואני אשאר לנצח לבדי בקופסה.
אני לא טובה מספיק, אני לא טובה בכלל.. עדיף לכולם פשוט להתרחק ממני, תשאירו אותי בקופסה אם תרצו, אבל אף אחד לא רוצה לשחק איתי. 


 am I ?


אני יודעת שזה נכון , זה היה ככה עם כל אחד מהידידים/חברות שהיו לי. מלבד ענבל.
תמיד בטחתי באנשים, לרובם סיפרתי שככה זה .. כולם אמרו אותו דבר, שאיתם זה לא יקרה.
מבטיח/ה ? היית שואלת. כן, ברור.

אני לא מתכוונת לאבד אמון באנשים, החיים יהיו הרבה יותר מסובכים למתבגרת בלי אמון באנשים חדשים.
אני לא מתכוונת לפספס הזדמנויות. אולי זה מוציא אותי פרייארית לעשות אותן טעויות, לתת לאנשים לפגוע בי למרות הכל.
אבל יום אחד אני אמצא את החברה או את הידיד שלא יעזבו, שלא יימאס להם ממני.
אני כמובן לא אדע אף פעם למה לא נמאס להם , כי כ"כ הרבה אנשים נטשו אותי לפניהם.
כ"כ הרבה פשוט התנתקו, סיננו, איכזבו.
אבל זה יבוא, אני מאמינה בזה..  
City Girl

 

נכתב על ידי City Girl , 25/8/2011 23:37  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , אהבה למוזיקה , המשועממים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לCity Girl אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על City Girl ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)