אני יודעת אני יודעת , הבטחתי לעדכן כל שבוע , ועבר יותר מחודש.
הייתי עסוקה - אני מודה.
קפריסין, רמות נפתלי , יציאות עם חברים , ריבים , בכי , מיני דיכאון (שעוד ממשיך).
אולי לא הייתי הכי נאמנה לבלוג הזה כמו שאולי קיוותי , אבל עובדה שאני תמיד חוזרת לכאן ,
כשיש לי צורך להתבטא אני תמיד כותבת , תמיד זה מגיע לכאן.
לפני כמה ימים קצת התמוטטתי , התאכזבתי מילדה שממש אהבתי וחשבתי שאנחנו חברות, וכתבתי את זה בזמן שחברה אחת הייתה אצלי וישנה:
תמיד לכולם נמאס בסוף, אבל השליתי את עצמי שהפעם יהיה אחרת, שהפעם אני אחרת. קיוויתי שהפעם כן אוהבים אותי .. אבל עבר זמני .. הגיע צעצוע חדש וטוב יותר, יפה יותר, מצחיק יותר.
את הצעצוע החדש הם אוהבים, אני סתם הייתי שם, הם ידעו שהצעצוע הישן והנחות יישאר , לא צריך לטפח אותו.
לא הצלחתי להפוך למה שרציתי להיות , בשביל להיות עם מי שרציתי, שיחשבו עליי מה שרציתי שאחשוב גם על עצמי, רציתי להיות הצעצוע הטוב יותר, אבל אני לא טובה מספיק, אני לא טובה בכלל.
וזה מאכזב ועצוב וגורם לי לבכות שאם לא הייתי הצעצוע אלא מי שמשחק בו, גם אני לא הייתי משחקת בי אלא לוקחת את החדש, המבריק. והכל משתנה ואני מתיישנת.. וכל הזמן אני יודעת שלחבריי הצעצועים לאט לאט נמאס. הם נשארים יפים ורק לי אף אחד לא דואג ואני יודעת שיישאר צעצוע אחד לצידי, אולי שניים. ואז גם אותם מישהו ירצה, ורק אני אשאר לי לבד בקופסה, בלי עוד צעצועים שיארחו לי חברה, אף אחד לא ירצה לשחק עם הצעצוע האחרון , הישן והמעפן שנשאר מאחור, הם ייקחו אחד חדש, ואני אשאר לנצח לבדי בקופסה.
אני לא טובה מספיק, אני לא טובה בכלל.. עדיף לכולם פשוט להתרחק ממני, תשאירו אותי בקופסה אם תרצו, אבל אף אחד לא רוצה לשחק איתי.
am I ?
אני יודעת שזה נכון , זה היה ככה עם כל אחד מהידידים/חברות שהיו לי. מלבד ענבל.
תמיד בטחתי באנשים, לרובם סיפרתי שככה זה .. כולם אמרו אותו דבר, שאיתם זה לא יקרה.
מבטיח/ה ? היית שואלת. כן, ברור.
אני לא מתכוונת לאבד אמון באנשים, החיים יהיו הרבה יותר מסובכים למתבגרת בלי אמון באנשים חדשים.
אני לא מתכוונת לפספס הזדמנויות. אולי זה מוציא אותי פרייארית לעשות אותן טעויות, לתת לאנשים לפגוע בי למרות הכל.
אבל יום אחד אני אמצא את החברה או את הידיד שלא יעזבו, שלא יימאס להם ממני.
אני כמובן לא אדע אף פעם למה לא נמאס להם , כי כ"כ הרבה אנשים נטשו אותי לפניהם.
כ"כ הרבה פשוט התנתקו, סיננו, איכזבו.
אבל זה יבוא, אני מאמינה בזה..
City Girl