זה לאכול ביומיים את האוסף ממתקים העצום שלך מגיל 7.
זה להחביא במגירות בחדר שלך אוכל, שיהיה לשעת חירום.
זה לשכנע את ההורים במשך שעות שילכו להצגה או הפגישה המטופשת עם חברים,
רק בשביל שתוכלי להישאר לבד בבית, לאכול הכל ולהקיא ..
זה להקיא כל דבר שהכנת לפה ואת מרגישה שהוא ישנה את גופך אם לא תוציאי אותו מיד
(במקרים מסוימים זה יכול להיות גם המלפפון המסכן שאכלת אחרי יומיים של צום..).
זה להקיא בכל מקום אפשרי..
אצל חברות, אצל חבר, במסיבה, בבית הספר, בעבודה, כשיש אנשים לידך.. ואף אחד לא יודע.
בולימיה זה שכבר לא משנה מה תאכלי וכמה, את תמיד תרגישי את האוכל עולה לאט לאט
ורק מחכה לתנועה הכי קטנה שלך (ולפעמים גם לא מחכה) כדי לצאת החוצה ...
ואם תסרבי לו ותנסי להתנהג כאילו הכל בסדר, את כמעט תמיד תתחרטי על שלא הוצאת הכל כשהייתה הזדמנות .
זה הדבר הזה שאת אף פעם לא חשבת שתהיי, כי מי רוצה לאכול הרבה ? מי רוצה להקיא ?
בולימיה זה מפחיד. זה חייתי ובהמתי ומגעיל וזה גורם לך לגמרי לפחד מעצמך, לפחד להיות לבד ..
זה שד כזה שמשתלט עלייך פתאום וגורם לך לרצות לאכול הכל .הכל הכל הכל .
ולא משנה מה תעשי,
וכמה תנסי לעצור את השד,
למלא את עצמך מראש במים וירקות ובריאות,
זה בכלל לא משנה.
השד הזה הוא במוח שלך. הוא לא בגופך.
הוא לא מרגיש את כאבי הבטן,
הוא רק גורם לך להרגשה שלא יהיה לך שקט לעולם אם לא תכניסי משהו לפה.
ואז הוא ממשיך לצעוק
ולצרוח
ולהכות אותך מבפנים
את תהיי חייבת להכניס עוד ועוד
והוא לא יפסיק, והוא לא ירפה ..
ואת תמשיכי ותמשיכי.. כי זה מה שהוא דורש ממך לעשות ..
וכשהוא יפסיק פתאום,
את תישארי במוח שלך לבדך, בשקט בשקט,
ותביני שהשד גרם לך לאכול. לאכול המון. ואסור לך לאכול.
אז את תלכי לאסלה ותקיאי הכל החוצה
כל מה שנכנס אלייך ..
ויחד עם הקיא, יצאו גם חלקים נכבדים ממך..
יום אחד כבר לא ישאר כלום..
"כמו ציפור בשבי
בין קירות לבנים מסתגרת
אילו רק ידעתי
לסמן לי את שביל הבריחה
אין מפלט בשקט
גם הזמן לא תמיד מנצח
אילו רק ידעתי..."
כינוי:
תהיי יפה ותשתקי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
