שבוע בלי הקאות. מעכשיו .
כי אני כלואה כבר במספיק מעגלים גם בלי זה
וכי הגזמתי ממש בתקופה האחרונה
וכואבת לי הבטן, והגרון ..
ובעיקר כי זה גורם לאכילה מיותרת.
אני צריכה ללמוד שמה שאני מכניסה לפה נשאר בתוכי.
אני חושבת שזאת הדרך הכי טובה להסתכל על זה
מקווה לעמוד בזה . שבוע אחד ..
שיחת סופשנה עם אמא והמורה..
דיבורים על הציונים הגבוהים יחסית לשאר הכיתה
הן שמחות
אני מסתכלת במבט הצידה מאוכזב
ומיד מתחילה שיחה על כמה שאני קשה עם עצמי
על כמה שכואב להן לראות את הפרפקציוניזם הנוקשה שלי,
שקשה להן להסתכל עליי שואפת לשלמות תמידית מעצמי,
כשאין לי שום הגדרה לשלמות שאני שואפת אליה
ככה שלא משנה מה אני אעשה אני לא אהיה מרוצה מספיק .
ואני שותקת
כי אין לי מה להגיד .. הן צודקות, אני מודעת לזה, אני חווה את זה כל רגע ..