Truth is beautiful, but so are lies

2:30 בבוקר. בבית. כולם ישנים.

מתגנבת בשקט למטבח.

מקרר נפתח. עוגה יוצאת.

בלי להסתכל, בלי לברור, מהתבנית אל המזלג ומיד לפה. להרגיש את הטעם הממכר.

לעצור את עצמי לפני שהכל נגמר, שלא ידעו שאי פעם נגעתי. שלא יציעו בפעם הבאה.

מקרר נפתח. עוגה נכנסת.

בלי שנייה לחשוב, מקפיא נפתח. שתי חבילות גלידה שלא חשבתי שאי פעם אכניס לגופי יוצאות.

ביס מפה, ביס משם, הרבה ביסים. אפילו המון.

הרבה זמן עבר מאז שהרגשתי את הטעמים העשירים האלה.

בחילה, כאב ראש, הבנה של מה שעשיתי, חצי ליטר מים בשלוק אחד ומיד לשירותים.

ללחוץ על הבטן. חזק. להתכופף. לנשום נשימות מסודרות.

לאט לאט הכל בחוץ והגרון שורף והבטן כואבת והראש מסתובב ואני שונאת את עצמי.

מטבח. הפעם לוקחים סכין. חתך צנוע בלי יותר מדי דם במקום הקבוע,

רק בשביל לזכור לימים הקרובים כמה אני דוחה.

מחזירה הכל למקום. אף אחד לא ידע בחיים מה קרה הלילה, ואני לא אשכח אותו להרבה זמן .

לילה טוב .

‎'סופי לא אוכלת, מספיקה לה הסיגריה
הקפה מחזיק אותה שבעה שעות
הגזרה הזו זה כל מה שנשאר לה
בסוף יישארו רק עצמות ... '

וכמו תמיד, כשהלילה מגיע השדים שלי קמים לתחיה

והחופש הזה מלא בלילות לבד

בהקאות כואבות עד השעות הקטנות של הלילה...

ונמאס לי להגיד את זה שוב ושוב,

אבל הכל כלכך קשה לי .. הכל יותר מדי ..

אני צריכה שקט ושלווה ולבד, אבל כשאני לבד הכל רע יותר

כשאני לבד היא מכניסה לי שטויות לראש

היא יודעת לתפוס אותי בזמנים הכי קשים

היא יודעת איך לגרום לי להאמין בשקרים שלה גם כשאני יודעת שאין בהם אפילו קמצוץ אמת, המכשפה.

ופשוט כואב לי הכל

כל חלק בגוף

ואין לי מה לעשות חוץ מלסבול את זה .. להמשיך ולסבול עוד יום ועוד חודש ועוד שנה

זה לא יסתיים אף פעם . אני יודעת שלא . אני יודעת שאני בחיים לא אמצא את הכוחות לעצור את הפיתוי הלא נגמר הזה.

Sometimes is never quite enough

If you're flawless, then you'll win my love
Don't forget to win first place
Don't forget to keep that smile on your face
Be a good boy
Try a little harder

Be a good girl
You've gotta try a little harder
That simply wasn't good enough

*העפתי את הרשימות עם המשקל, שלא תתבלבלו ולרגע תחשבו שאני עדיין שוקלת ככה .

מרתיח לראות שלטי חוצות עם התמונה הזאת :

כאילו לא ניסו לפני חודש למנוע את הפרעות האכילה במדינה. המסר פה כ"כ מובהק ומגעיל.

פרה אנורקסית עם סרט מדידה ועצמות לחיים בולטות זה המסר שאנחנו רוצים להעביר לדור הצעיר ?

הזוי לחשוב שיש אנשים שפשוט חיים את החיים שלהם

נהנים מהדברים הכי רגילים בעולם

עושים מה שהם רוצים, בספונטיות, בכיף

לא חושבים כל שניה על התוצאות של לצאת לפה או לשם

הם לא כועסים על עצמם כשטוב להם

הם לא שונאים את עצמם על כל חיוך או מילה או משהו שנכנס לפה

ולפעמים אני מרגישה כאילו אני המקולקלת היחידה פה בעולם הזה

זאת שלא מצליחה להינות ממה שנקרא 'ארוחה טובה'

זאת שהמנגנונים הבסיסיים שלה פשוט לא פועלים יותר

זאת שעצובה תמיד, שמסתכלת במראה ואין לה מושג מה היא רואה

המופרעת הזאת.. שאף אחד לא מבין..

והמשפחה מתעצבנת, כי נמאס לה לראות אותי שוכבת שעות ובוהה בעיניים ריקות

והחברים לא מבינים מה קורה, כשיש מצבים שאני לא מעיזה לצאת מהבית ואין לי בשבילם הסבר מספק

ואני יושבת וחושבת ימים ולילות על למה אני שונה כזאת .. למה אני לא כמו כולם ?

מקולקלת, הרוסה, מעוותת, חולה ..  אולי אם הם היו יודעים את כל זה הם היו נותנים לי להרוג את עצמי בשקט

כי מגיע לי אני חושבת.. יש אנשים שפשוט מגיע להם .