הדרך לעולם שלא קיים.

כל כך מעט זמן, כזה שינוי מהותי.

אני מרגישה אותו בכל הגוף  אפילו בראש.

לא האמנתי שזה יבוא כל כך מהר. שאני אצליח אפילו במעט לשנות את אופן המחשבה שלי. להסתכל על דברים קצת פחות שטחיים.

להבין שיש דברים שחשובים לי אפילו קצת יותר מאשר האופן שאני נראית בו כלפי חוץ.

אני לא אהיה יפת נפש ולא אשקר ואגיד שהכל נעלם כאילו לא היה. זה תמיד ישאר חלק ממני ותמיד יהיה לי חשוב באופן טיפה חולני.

אבל אני מרגישה קצת אחרת. מרגישה שחשוב לי ללמוד להיות בן אדם יותר טוב, חשובים לי ערכים וחשוב לי להיות בן אדם טוב ולעמוד בציפיות של עצמי.

זה מרגיש לי כיף. 

נכנסתי למדים ונכנסתי למסגרת שונה ואינטנסיבית וקשה. הרבה מאוד תחרות הרבה מפגשים עם אנשים שלא הכרתי ומחשבות אחרות משלי.

מעניין לי וקשה לי ועצוב ושמח גם יחד.

אני מעריכה יותר. מעריכה יותר את החברות שלי ואת תחושת הבית שמחבקת אותך ולא מרפה. וזה תמיד מקום חם לחזור אליו וזה מקום נעים ואפילו פחות מאיים מפעם.

אני מרגישה טובה יותר וראוייה יותר.

ורוצה להפסיק להיאחז בעבר כל כך חזק. ללמוד לשחרר. לקחת הכל בפרופורציות. ללמוד להתמודד.

בא לי דרך חדשה וטובה יותר.

אני מתחילה להרגיש אותה וזה עושה לי טוב.

אני מחבקת עכשיו כל כך חזק את כל מה שחשוב לי באמת.

כי כן, יש דברים שמשמעותיים יותר בשבילי מאשר להיות הכי רזה, הכי שדופה, הכי הרבה עצמות שבחוץ, הכי סגורה, הכי הרבה עצב בעיניים.

כי מגיע לי.

מגיע לי לאהוב ולהיות אהובה ומגיע לי להגיע למקום טוב ולהיות מאושרת בו. 

ומגיע לי להנות מההווה ולהפסיק להיתקע בעבר החשוך הזה. ואולי אם אני אשתחרר לחלוטין אני אהיה הרבה יותר מאושרת. ואולי זה הכי חשוב בעצם.

וכן, יש נפילות בדרך ויש עצבות ויש מקומות חשוכים ואני עדיין חולה.

אבל אני לומדת להתמודד עם הקושי והמקומות הפחות טובים.

אני עדיין רוצה להיות יותר רזה ויותר יפה ומין שאיפה כזו שלעולם כנראה כבר לא תיגמר אבל אני גם רוצה הרבה דברים אחרים. ואני רוצה ללמוד להיות מאושרת עם מה שיש לי בידיים כרגע. 

לשים את החשיבה המעוותת הזו קצת יותר במאחורה של הראש.

אני טועמת עכשיו טעם אחר. טעם אחר משל הבולמוסים הדוחים והעצובים האלה וטעם אחר מטעם הרעב החולני הזה.

טעם טוב. אני נהנת ממנו. טעם של שינוי.

שינוי עמוק ופנימי שיביא אותי למקום טוב יותר. 

יש בי תקווה והיא חזקה ואני לא אוותר עליה.

אני אופטימית וזה נעים לי.

חלק מהנאות החיים לא?

הגיע הזמן לממש אותם עד הסוף...