לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Dig Out Your Soul


As you grow older, you have more and more things to talk about and less and less people to talk to.

Avatarכינוי: 

בת: 15

Skype:  EmilyNezek 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2013

"הפסקת כתיבה"


עכשיו הקדשתי בערך שלוש וחצי שעות לקריאת כל מה שכתבתי פה מאז 2010.
הייתי אז בת 14. כל מה שכתבתי אז, מעלה על פניי היום פרצוף מופתע. אני מרגישה כאילו כל מה שאני רוצה לעשות זה לקחת את אותה הילדה שהייתי פעם, ולאחסן אותה קרוב לליבי. לתת חיבוק ארוך ולעולם לא לעזוב.
כל הקטעים ''הספרותיים'' שכתבתי אז. איך שכתבתי. כאילו אני בוגרת בת 20 שחוותה חיים, שראתה עולם. למה הייתי ילדה כל כך קטנה וכל כך לא תמימה? 
אני תמיד יכולה להפיל הכל על הילדות שלי, על היחס של אמא. על המחסור באבא. אבל זה לא תירוץ. איפה הילדה הקטנה ההיא? בעצם, איפה הילדה הקטנה שהיא הייתה לפני כן. למה אני לא רואה שום זכר לילדותיות שלי מהפוסטים שלי בגילאי 13-14? למה הכל דכאוני, ועצוב, והכואב מכל- בוגר?
 
נכתב על ידי , 8/5/2013 03:28  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט


הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , 18 עד 21 , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשי''ן, נו''ן, אריק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שי''ן, נו''ן, אריק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)