לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Dig Out Your Soul


As you grow older, you have more and more things to talk about and less and less people to talk to.

Avatarכינוי: 

בת: 15

Skype:  EmilyNezek 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2013

להרוג


את יודעת מה אני ממש רוצה ברגע זה? באלי לקחת מברג. אבל מברג חלוד, כזה שלא רואים יותר את הברזל שממנו היה עשוי פעם, נשארה רק החלודה. ובאלי לקחת אותו ולהעביר אותו פסים-פסים על הגוף שלך, והעור שלך יחבק אותו ויקבל אותו אליו כאילו היה שלו. ואני אעשה את זה לאט, ואשקיע בכל פס ופס. זו תהיה יצירת אומנות, ממש ציור פסיכודלי, משהו מושקע. ואני אשקיע בזה כלכך שעד שאני אסיים לעבור על כל הגוף שלך הפסים הראשונים כבר יגלידו. ואז אני אניח אותו בצד, את עבדי הנאמן, ואקח מספריים- את מספרי התפירה הקטנות והחדות שלך שאת כל כך אוהבת, שכל כך טיפחת (לעומתי), ואני אפתח אותן ועם החוד שלהן אני אעבור פס פס,שריטה שריטה ואצייר קווי מתאר שידגישו את השריטות היפות, והצבעים יהיו יפים ואקזוטיים השריטות עם הגלד החום על רקע של חלודה לוהטת ועור אדום שסובל מכאב ופסים של צהוב דלקתי, ואני אדגיש כל שריטה וכל פס. ואז אני אניח לך להגליד. אני אניח לך להרגע קצת, ואחפש את הכלי המושלם לסיום יצירת האומנות שלי, ותכלס את מי אני משלה. אנחנו באות מבית דל, ביומיים האלה שאני אתן לך להגליד אני אקח סכין ארוכה ואשייף אותה ואשפשף והיא תהיה חדה ומבריקה. וכולם יודעים- בכל יצירת אומנות צריך עומק, צריך שיראו את הכאב והנשמה של האומן, ועוד איך ייראו את שלך. אני אחזור, ואתה תהיי עדיין פה הבסיס שלי כבר מוכן. ואני אעבור שריטה שריטה ואפתח עם הסכין כל גלד. וזה יהיה עמוק אפשר יהיה לראות עד הלב שלך (אם הוא קיים) ואת תסתכלי עליי בעיניים האלה שלך ותנסי להבין מאיפה זה בא. ואני אלחש לך בשקט, ששנים של התעללות נפשית הובילו אותך לזה. את אשמה, ולשם שינוי זו לא אני שאשמה, ואני לא אקח את האשמה הזו על עצמי, אחרי 18 שנה אני לא אשתוק, ולא אסבול עוד התעללות נפשית. לא. וכרגע זה הכל בדמיון שלי, אבל הציור הפסיכודלי הזה? הוא רק יילך ומשתכלל- הולך ונעשה יפה יותר. ויום אחד את תסתכלי בעינים שלי ואת לא תביני, אבל את תראי, את לא תרצי לגור איתי באותו הבית. את תראי שמשהו קורה, ואולי סוף סוף תביני שזו א-ת שאשמה בהכל. את ולא אחרת. ואולי סוף סוף תןציאי את הראש שלך מהתחת. עד אז... הציור שלי רק גדל ומהיה יפה יותר. עמוק יותר  
נכתב על ידי , 5/10/2013 03:46  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , 18 עד 21 , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשי''ן, נו''ן, אריק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שי''ן, נו''ן, אריק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)