Dig Out Your Soul

הזהרה: הפוסט הבא מכיל הרבה ריחומים עצמיים.

אני כלום, אמא שלי לא טועה כשהיא צורחת עליי שכל החיים שלי ייפלו לתהום. תעודת הבגרות שלי ממוצעת, אני לא מצליחה להביא את עצמי לידי ללמוד לפסיכומטרי המפגר הזה, אני נכשלת בכל המיונים שלי בצבא, אין לי כשרון, כל מה שאני טובה בו זה למלצר בקפה-קפה.
אני לא יכולה להיות מלצרית כל החיים שלי! שום אוניברסיטה לא תקבל אותי ככה בחיים.
אני לא מסוגלת ללמוד, אני לא מסוגלת לכלום.
ויותר מזה- השעמום הזה מחרפן אותי! אני קמה כל בוקר בלי תכלית לחיים שלי והולכת לעבודה. אני עובדת 9 פעמים בשבוע, וביום חופש שלי אני מתחרפנת, פשוט מתחרפנת כי אין לי מה לעשות. אבל במקום למצות את היום הזה בשינה ולמידה אני אשב מול המחשב ואבכה ואראה קומדיות רומנטיות, אני בשיא השפל שלי.
לפחות שיהיה מישהו שישעשע אותי בסקייפ או איפשהו, איפה כל החברים שלי איפה?
ברור שהם עובדים, וגם אני עובדת, ואני רואה אותם רק בין 2 ל6 בבוקר. שזה גם נוראי