אני מצטער שזה באיחור של  יום אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא?:

וואו!-איך אפשר לסכם שש עשרה שנים/חורפים/קיצים/אביבים/סתווים איך שלא תקראו לזה.

אני קצת בשוק שהגעתי לגיל הזה-כל כך הרבה זכרונות ,כל כך הרבה דברים בשש עשרה שנה.

מצד אחד,אני נורא שמח שאני בן 16 ומאידך-זה קצת מפחיד,אולי אני עכשיו יותר עצמאי ואולי אנשים מצפים ממני  דברים.

זו מין הרגשה טובה כזו של"אני חצי בוגר!"(מבחינת החוק) ועכשיו אני יכול לחורר את עצמי כרצוני החופשי בלי אישור הורים.

ובנימה יותר רצינית:,אני חושב שמאוד התבגרתי בשנתיים האחרונות ובכלל בשנה שחלפה לה מגיל 15 -הייתה לי מין"התעוררות" בגלל סיבות כאלה ואחרות -ואני חושב שחלק מכם יודעים למה.

לדמתי על עצמי המון,על החברה שבה אני חי,על המשפחה שלי,ובכלל על העולם הזה,כמה שזה נשמע פלצני -זה באמת נכון,אבל עדיין יש לי עוד הרבה מה ללמוד.

ונימה אופטימית -תודה לכל מי שחגג לי אתמול ותודה על הבלונים ועל הביצה ששברתם לי על הראש.

ועל הברכות החמות-הייתי צריך את זה.

אוהב אתכם.

תום.