האמת היא
שלא בא לי להפגש איתו מחר.
אף פעם בחיי לא הגעתי למצב הזה, טוב בעצם כן הגעתי. אבל זה באמת לא קורה הרבה.
כיף לי עם הלבד שלי. למה אני צריכה להפגש עם מישהו ולהתאכזב בסוף? כי באיזשהו שלב זה לא יעבוד גם ככה.
אז בשביל מה להכנס ללופ הזה שוב.
וטוב לי לבד.
והאמת, פעם חשבתי שכל פעם שמישהו חותך ממני או מחליט בשביל שנינו שזה לא מתאים אז זה פוגע באגו שלי.
ואהבתי (למרות שזה גם לא כזה כיף) שאני זו שקובעת את הטון, ומחליטה את ההחלטות.
אבל ככל שאני מתבגרת ומתגברת ומשכילה ומאמינה בעצמי, אני באמת מבינה שאני מעולה. באמת מעולה. כיף איתי. ומי שלא רוצה להמשיך איתי, פשוט לא מוכן אליי עדין.
וזה היכה בי.
זה אשכרה מה שזה. זה נכון. זה לא סתם משו שאומרים לאנשים כדי שירגישו טוב עם עצמם אחרי שזורקים אותם חחח
ואני תמיד אומרת את זה גם לחברות שלי, מי שבוחר לא לרצות אותך, פשוט לא שווה אותך.
זה באמת ככה פשוט. ובאמת ככה ודאי.
ואני ממש נהנת עם המוזיקה שלי, ועם המחשבות שלי, הן טובות וחיוביות לאחרונה.
אני מרגישה שיש לי כל מה שאני צריכה כדי שתהיה לי הרגשה טובה.
וטוב לי.
ואני מרגישה שאני בתהליך בקטע טוב. ועסוקה בדברים החשובים, גם פיזית באמת וגם מחשבתית, ושואפת גבוה.
וכל ההרגלים שסיגלתי לעצמי בתקופה האחרונה, של מוזיקה אחרי מקלחת בערב, ושל לסמוך על עצמי ברמה של לגשת למבחן ולא להיות בלחץ כי אני יודעת שאני מעולה. וגם אם התוצאה לא תהיה מושלמת, זה לא באמת סותר את העובדה שאני הכי מעולה שיכולתי להיות.
אני פשוט מעולה. זה מה שאני.
ואני יודעת שזה נשמע מוגזם להגיד כלכך הרבה פעמים מעולה על עצמי, אבל זה אשכרה עובד.
אני אשכרה מלאת ביטחון, ובטוחה בזה.
וזה מקרין. בוודאות מקרין. כל מי שסביבי אוהב להיות סביבי, לדבר איתי, להתייעץ איתי.
זה כיף.
ותמיד כשהייתי בתקופות של טוב בחיים שלי, אנשים ממש רדפו אחריי. והעריכו אותי אפילו בצורה שלא באמת צריכה להיות. אובר כזה. שלפעמים אפילו קצת הלחיץ אותי אם להגיד את האמת.
אבל מכפת לי, זה כבר שלהם. וטוב לי אז אפיץ אותו גם להם, אין פה חוק פיזיקלי שזה נשאר אותה כמות כל הזמן.
זה מופץ ומתרחב ומתרבה. כמו חיידקים.
אני יודעת, זה לא מתרפס, ובדרך כלל אנשים כותבים כי באסה להם, וכי בא להם לשפוך ולהגיד לעצמם שמעכשיו יהיה טוב.
אבל מה אם נעצור גם ברגעים הטובים, ורגע נבין שגם משם אפשר לפרוח? גם משם אפשר להסיק מסקנות.
Trust the process.
במלוא מובן הפרוסס. גם הרגעים השפלים וגם הרגעים המעולים שבו.
חזרתי ללמוד,
סנואוויט.
שיט רגע, להפגש איתו אבל או לא? לקחת את הצ'אנס?
אהההההההההההההה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.Snowhite