~
אדם יכול לתת לך משהו גדול . באמת גדול שחיכית לו המון זמן . משהו יקר מאוד , שכל אדם היה רוצה לקבל , דבר שהוא אולי יהיה החוויה הכי גדולה של החיים שלו . להודיע לו על המתנה חודשיים לפני שיקבל אותה , ועד אז לנצל אותו . להתייחס אליו כאילו הוא אוויר . ואם כבר מתייחסים אליו , מתייחסים אליו כאילו הוא הכושי בבית , המשרת . תעשה פה , תלך פה , אל תיגע בזה , תעשה מה שאני אומר לך . לכנות אותך בכינויי גנאי , להשפיל אותך מול בני משפחה וחברים . וה-כול יהיה מוצדק רק בגלל המתנה הגדולה . היה עדיף לא לקבל את המתנה וזהו . לא לקבל אותה ובמקום זה לקבל יחס מינימלי . היה עדיף שיעברו על ידך בלי שיראו אותך כלל , כאילו אתה רוח רפאים . כאילו אתה לא קיים . כך מראש אתה יכול להרגיע את עצמך ולעודד את עצמך מראש ממה שהולך לקרות . כך האכזבה תהיה קטנה . כך גם תיפגע פחות . הלב שלך היה מתחסן מראש לצפוי ולא היה נשבר לרסיסים בקלות . הדמעות לא היו טורחות לרדת כך בכל דקה של שבירה בה אתה מסתגר לבד בחדר (כשנותנים לך להיות לבד) . כך היית מלכתחילה דואג לעצמך ורק לעצמך , כי היית כבר יודע שאם לא תדאג לעצמך , ייתכן ואף אחד לא ידאג . אבל כמובן שאתה תמיד עושה את המעשה הרע , הלא נכון . תמיד אלה שמחליטים עליך צודקים , הם בחיים לא טועים .
אבל יודעים מה ? נמאס לי ! נמאס לי שאומרים לי מה לעשות בבית .. נמאס לי שעל כל מילה שיוצאת לי מהפה , מפליצים לכיוונה .
לפני 3 ימים , הכריחו אותי ללכת לישון אצל בת דודה שלי (אפילו לא שאלו אותי אם אני רוצה) לבד , כשהיא גדולה ממני ב-4 שנים טובות וכמובן יכולה להסתדר לבד . הכריחו אותי ללוות אותה למסיבת הסיום שלה ולהיות צמודה לה לתחת . שלא נדבר על זה שבבית שלה היא הייתה במחשב בין 16 ל-21 שעות ואני הייתי צריכה לשבת מאחוריה בחוסר מעש ולשמוע את הטעם הזוועתי שלה במוזיקה . (היה לי כאב ראש נוראי באותו יום והייתי על כדורים כל היום , אבל בינינו את מי זה מעניין) , בערב נאלצנו ללכת איתה למסיבת הסיום שלה (ישבנו בדיוק מול הרמקולים של המופע כי כרגיל ההורים שלי לא הקשיבו לי וישבו במקום אחר ממה שתפסתי לנו, מה שגרם לי לקחת כדור אופטלגין נוסף . ושוב אני חוזרת - את מי זה מעניין בכלל ?!) , הופתעתי לגלות שלא רק ההורים שלי לא התגעגעו אליי אלא הם גם ממש לא התייחסו אליי . לפחות אבא סבל אותי מעט.
בכלל בזמן האחרון אבא הוא זה שהתקרבתי אליו מאוד , הוא היחיד ש(עושה את עצמו) מקשיב לכל זיבולי השכל שלי , אבל זה מספיק טוב בשבילי . אני בזמן האחרון רק מגלה כמה אני אוהבת אותו וקשורה אליו , אפילו יותר מאל אימא .
קיצר , חזרנו הביתה , אני והבת דודה שלי , ושם בשך יומיים שלמים נאלצתי להכין לה 8 ארוחות ביום עפ"י פקודתה של מפקדת הס"ס בבית שציוותה עליי בלי להניד עפעף ובכלל לא התרגשה מזה שהדבר היחידים שאכלתי הוא קפה עם פירורים של עוגה וקצת פופקורן . בנוסף נאלצתי להקשיב לסיפורים המשעממים של הבת דודה ועל זיבולי השכל שהיא אוכלת ממש קצת ביום (במקום 17 ארוחות ביום , רק 8 ונישנושים באמצע . אה , גם נאלצתי לפנות לה את המחשב לעוד 19 שעות בילוי שלה בפייסבוק בחיפוש חברים ושלי בחוסר מעש . הנס היחידי שבזכותו אני עכשיו יושבת ונמצאת מול המחשב שהעכבר ביד שלי הוא העובדה שאני אוחזת בסכין חד ואולר בכיס ואני לא אהסס להשתמש בהם על מי שיתקרב וינסה לנצל אותי בפעם ה-763 היום (אבל מי סופר?!)
כמובן שכשישנו בסטודיו שלי , הפרימדונה התלוננה שהיא לא חשה בטוב שם והיא רוצה לישון בחדר שלי . כמובן שלא הסכמתי והלכתי ברורה והחלטית למפקדת ואמרתי לה זאת , וכ-מ-ו-ב-ן (!!!!!) שהיא לא הקשיבה לי , למה לה?! מה שבישר לי בין רגע שאני הולכת לעשות לילה לבן (ולא כייפי כמו שזה נשמע) רק בשביל להראות שגם לי יש דעות בבית הזה וגמאני רוצה להביע אותן , מפתיע אה ?
אני יודעת שאני עכשיו נשמעת אולי מאוד קוטרית , מעצבנת , חופרת , בכיינית , נודניקית , פולנייה ועוד ועוד , אבל זה באמת הגיע למצב שאני לא מסוגלת יותר לסבול את היחס הזה . ואני שוקלת להאריך את הטיסה שלי לעוד שלוש שנים , מי ישים לב בכלל שנעלמתי . סבתא הייתה אצלנו , אה סליחה ! אמרתי אצלנו ? התכוונתי אצלם בבית וניסתה להגן קצת על הכבוד שלי . היא אמרה לבת שלה שתיתן יחס שווה לכולן , מה שכמובן החזיק בדיוק חמש דקות עד שסבתא הלכה הבייתה . תודה סבתא , לפחות על הניסיון !
המחשבה שאתה לבד בעולם הזה הרבה יותר קשה ממה שהדבר באמת
~
עוד 2 ימים טסה לארה"ב....
~
eclipse = סרט אחד היפים ! קצת כבד , הרבה רומנטיקה , תור ארוך וקהל אחד המצחיקים D:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
