| |
בלוגומניתאני חולת מניה דיפרסיה. הייתי בשש אשפוזים במחלקה סגורה. למדתי הרבה על המחלה במהלך השנים. אני לא נוטלת שום טיפול תרופתי...תרופת הפלא למחלה הזו זה הקפדה על מכסת שעות שינה או שכיבה ביממה.. לקיחת תרופת שינה במקרה ולא מצליחים להרדם...תזונה נכונה והחיים יפים |
| 6/2003
בא נדמיין שאני עולה על גל מאני
איך יוצאים מהכיף של המאניה ולמה????????
בא נדמיין שאני עולה על גל מאני. כלומר אני פתאום יותר חכמה. יותר זריזה. מגיבה מהר. מאוד מאוד חרוצה. מלאת אנרגיה. שופעת רעיונות. מרגישה שהכל הכל אפשרי. הכל ניתן לביצוע. הכל קל לביצוע. רוצה לעשות הכל כאן ועכשיו ומיד!!! כועסת על בעלי שנראה, פתאום, מתנהל כמו צב. קולט בקצב של צב. לא משתף פעולה עם שלל הרעיונות שלי. בלילה לא מסוגלת לישון. רוצה להמשיך לעבוד, ליצור. השינה ממני והלאה. שום דבר לא יגרום לי להירדם או לנוח לרגע
פתאום יש לי מנוע טורבו.
כמובן שאני מכירה את הסיטואציה. כמובן שאני מבינה שעליתי על גל טרום מאני(טרוף, שגעון) היפו מאניה, גל שמבשר או מתריע על כניסה צפויה בשערי המאניה.כמובן שאני מבינה שזה הזמן להפסיק את התהליך. להפסיד את היתרונות. אני מבינה שאם אניח לעצמי להתנהג ולשתף פעולה עם ההפומאניה. כלומר לא לאכול כמעט דבר. לעבוד ברצף ובהתלהבות. לא לישון כלל. לא לנוח לרגע.
מעבר לשלב הטרוף המאניה.
יגיע רגע. יגיע שלב. בתוך ימים או שעות, שלא אחוש איך הוא משתלט עלי . כל ההגיון שלי יהיה משובש. אני אדבר שטויות ואהיה בטוחה שאני מדברת בחוכמה. אני אבזבז כספים בלי הכרה ואהיה בטוחה שאני עושה עסקאות חכמות ונחוצות. הכסף יהפוך לדבר זניח. כי החפץ או המוצר שאני רוצה הם החשובים. העלות הכספית מאבדת את משמעותה. אני אשוטט ברחובות ואברח מפני המשטרה וכל מיני חשודים. אני אעשה ואומר עוד הרבה דברים מוזרים ומסוכנים כיד הדימיון, המציאות, והמוח שהשתבש. אנשים שהחשבתי ייראו כאפסים. כל ההיררכיה החברתית תתבטל. כל מראה העיניים יהפוך יפה וקסום. גן עדן עלי אדמות. בתים, פרחים , כבישים, עצים, הכל יקבל מראה מרהיב. המוזיקה שאשמע תשמע שמיימית עם גוון חדש. אחוש שכל התקשורת מפנה אלי מסרים מוצפנים שמיועדים רק לי. אני אקפיד לרכוש טרנזיסטור כדי להיות בקשר רציף. סרטי ילדים בטלויזה יהפכו למציאות שאני חלק ממנה. ולכל סרט יש משמעות ומסרים שמכוונים אלי. זו חוויה מדהימה.
מחיר א'
כשאתפקח מהמצב הזה. אני כל כך אתבייש. כל כך אסבול מנטילת אחריות על מעשים שעשיתי. דברים שאמרתי. אני ארגיש כל כך רע ששום נחמה: שזה מצב לא שפיט לא ינחם אות. רק הזמן, ההכחשה, השכחה יטשטשו את הפשלות את הכאב הנפשי. ירככו את הבושות שעשיתי ונזקים שגרמתי.
מחיר ב'
י א ש פ ז ו אותי בבית חולים פסיכיאטרי!!!!!!!!!
במחלקה סגורה!!!!!!!! יטביעו אותי בים של תרופות זוועתיות. יקשרו אותי(מומלץ כטיפול לדעתי. אם עושים את זה בצורה הומנית,במידה, כשיטה טיפולית, ולא כענישה) יטפלו בי בצורה שגוייה. שגוייה, שגוייה......... למיטב ידיעתי ונסיוני מספיק לשכב המספר שעות נתון במשך מספר ימים וחוזרים לשפיות במהירות הרבה יותר גדולה. התרופות מיותרות לחלוטין!!!! מקסימום כדור שינה. טיפול אלטרנטיבי צריך להיות אילוץ לשכב. אפילו קשירה עם וידאו ברקע ספרים, עיתונים, ירחונים פופולארים, כדי להעביר את הזמן. ויופי יוצאים מזה.
לדעתי הרופאים מקובעים לגמרי. מכורים לנתינת תרופות. אולי זה מחזק את מעמד העל שלהם בתחום. לא מספקים כלים אלטרנטיבים. טוענים שרק טיפול תרופתי מונע כניסה למצבי מאניה. אני מאמינה שעוד מטופלים כמוני שיצאו מהארון יספרו את סיפורם ונסיונם ויתחיל גל אלטרנטיבי בתחום הזה. אולי כבר התחיל.
לעצור את הטרום מניה בכוחות עצמיbr />
הבחירה שלי היום תהיה לעצור את המניה. לא לשתף אתה פעולה. לפעול הפוך מהנתיב שלה.
מה אני עושה???
אני גוזרת על עצמי סדר יום כפוי. אסור בשום פנים ואופן לקום מהמיטה לפני השעה שבע בבוקר.(לפיפי ודומיו מותר.} אם התעוררתי השכם. עם שחר או בכל שעה משעות הלילה, אכריח את עצמי להישאר במיטה. עד השעה שבע בבוקר. גם אם בא לי לרקוד הורה ולשיר. או שכל מטלות הבית מחכות בדחיפות.
חובה להיות במיטה במצב של שכיבה בין שתים לארבע בצהרים. אפשר לקרא, לשמוע מוזיקה, לראות סרט, אבל במצב של מנוחה פיזית מוחלטת. רצוי לא לעסוק בדברים שמעוררים את המחשבה והרגשות כמו שיחות טלפון.
חובה ללכת לישון בשעה עשר בערב. (כלומר במיטה, במצב של שכיבה, עם הפעולות המותרות, כמוזכר למעלה) מבחינת המאניה לשכיבה ולשינה אותו אפקט הבראתי.)
אם כרגע בתקופת התהוות המאניה אני נורא באובססיה לבצע משהו בדחיפות. אם מתחשק לי להתחיל לבצע שלל רעיונות. כאן ועכשיו. ארשום בדף את כל הרעיונות. אדחה את הביצוע לפעם אחרת. הרשימה מרגיע את האובססיה שמא הרעיונות יברחו. אכריח את עצמי לא לבצע כלום!!! כרגע,, בימים הקרובים.
אגזור על עצמי לשכב שעתיים שלוש עד שהאובססיה תרגע. תהליך יכול לקחת לי יומים או עשרה ימים עד שארגיש שאני חוזרת למסלול הרגיע והשגרה. המבחן האמיתי הוא השינה בלילה. אם מתרחשת שינה טבעית, נרדמים בקלות בלילה. סימן בדוק שהעניינים שבו למסלולם. ואז אין חובה לשמור בהסטריה על סדר יום. הרבה יותר פשוט לשמור על הכללים באופן קבוע. כדרך חיים. ואז אין צורך בשום מאבק המניה פשוט רדומה. לא לתת לה דריסת רגל.
זה לא כל כך פשוט כמו שזה נראה.
מילות המחץ: לכאורה זה מה זה קל. בסך הכל משמעת של מנוחה. כל אחד נח כשיש לו שפעת. אז גם בטרום מאניה צריך תקופת משמעת מנוחתית. הבעיה הענקית היא שכל המערכת לא רוצה לנוח!!!!! היא שואפת להיסחפות. הדרישה למנוחה היא כמעט בלתי אפשרית. לנוח זה "להיות על קוצים" אפשר להמשיל את זה לרכבת שדוהרת במדרון וצריך ללחוץ על הבלמים ולעצור אותה ישנה התרגשות עצומה בגוף. כל חוקי הטבע פועלים נגדך. אבל אם לא תעצור את הרכבת בזמן תאבד לחלוטין את הבלמים. כשמתעקשים לנוח (בהתחלה כל שניה זה סיוט) למרות הקושי העצום. בהדרגה מתחיל תהליך של רגיעה והמנוחה נעשית אפשרית וקלה יותר ויותר. (התחשה ששום דבר לא יוכל לעצור את המוטיבציות היא תחושה שיקרית.}
<
| |
| כינוי:
מין: נקבה
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
