"כל המאמין שלא ניתן לשנות את ההיסטוריה, מעולם לא ניסה לכתוב את ספר הזיכרונות שלו." - הזקן

לחסום בווצאפ, או לשנות הגדרות של התמונה אומר שאם מחקת מישהו מאנשי הקשר ופתאום או לא רואה את התמונה

כי ההגדרות הן לא על פומבי, והוא לא באנשי קשר יותר, אז הוא מבין שנמחק.

וכשזה בא כל יומים לכאן ולכאן.ובדיוק שחשבתי שהכל מתיצב ובסדר יחסית לתופת העזאזל של החודשים האחרונים...

אז הגבתי. למרות שהייתי צריך לשתוק. והגבת. ואמרת לי שאני מחפש אחרות. בעוד את רק נכנסת כדי "לפרוק געגועים אליך".

אבל כשהסרת עצמך מהאתר, אתה יודע שהיא פורקת אותם עם בחורים אחרים. שזאת מילה יפה למנסה להמשיך הלאה.

כשהיא מדברת רק על כמה חסר והיא מתגעגעת למין ודברים פיזיים, וכועסת שאתה עם אחרת בקטע הפיזי.

אתה מבין שזה מה שחסר לה ממך, זה מה שחסר לה בחיים וזה מה שהקשר שוה.

כשמישהי בקלות מכריזה כמוך שתאהב לנצח והיא זאת שנפרדה, היא אומרת הרבה דברים...

כשהיא מכריזה שאומרים שיש קו דק בין שנאה לאהבה, אנשים והיא מקשקשת הרבה דברים...

אני לא נדלקתי כמו נערים, זה היה קצת הרבה יותר עמוק מזה וממה שקרה אצלה, לכן זה מחזיק ככה עכשיו.

להתרסה נגדה. מציק לה שהיא מגעילה שאהבתה תלויה בדבר, ואצלי זה לא משנה כמה היא מגעילה. עדיין אוהב ויציב מנגד.

כשהיא אומרת שצריכה ללמוד לאהוב את עצמה כדי שאחרים יאהבו אותה כמו שהיא רוצה היא לא למדה כלום עדיין.

ואהבתך לרעך כמוך זה כמה שתאהבי את עצמך ככה תהי את באותה רמה מסוגלת לאהוב אחרים.

אצלי זה היה כנראה יותר עמוק מאצלך. רק אל תתקשרי אלי ביומלדת, כדי להיות בן אדם. רק אל תתקשרי לאחל בהצלחה בכלום.

ואל תספידי אותי כל יומים ואת הקשר והזכרון והאהבה. כמוה אליך גם אני עדין חי להתרסה. אפילו במרחק 3 ק"מ. ואת 

תצילי את כל העולם ותסחבי את הכל על הגב ותהי תשושה כרגיל מכדי לאהוב, אבל לא תתקשרי. אז אל תתקשרי כדי לצאת בן אדם.

וכי יש לך גם יום הולדת מיד אחריי. אל תגידי סליחה ואל תגידי שנשבר לך הלב. את אחראית על השבירה. כל המילים היפות ההכרזות החלומות

הרצונות. הם שווים בעיניך כקליפת השום. הם שווים בעיניך להודעה ומכתב והכרזה חד צדדית שאת הולכת. את עוזבת סדרתית

כשטוב לך, כשרע לך. את דורכת על עצמך בעצמך, ולא תגידי כמו בן אדם בוגר. כמו שני פנסיונרים שעוד מחזיקים ידים- כשרע לך ואיך לעזור

לתמוך להשתפר. כל הטוב והמילים? זה שווה בעיניך בדיוק להודעה והכרזה שאת הולכת. דהינו זה כלום בעיניך. את לא הית שם, את לא מי שהכרזת

את לא אהבת כמוני, את לא כזאת טובה. ואת תמיד תראי אנשים מתחתנים ותראי פרח, מוגמר. תוצאה. לא תרצי לעבוד ולהתאמץ בשביל זה. כמוהם.

תראי ילדים נולדים ותרצי, אבל לא תחשבי כמה נתינה וויתור ממך זה דורש. רק תוצאה. אני שמח שנפלת במבחן אחד קטן שהוכיח שאת לא כזאת איכותית.

ושמראה לך עד היום שלא לחמתי כדי לפתוח לך שום לב ושכבות בצל. אהבתי בטבעיות מההתחלה בלי לראות את הקושי. ואצלך זה תמיד היה ויהיה מדוד, אינטרסנטי, מתחשבן

ובמדדים של אמא פולניה שיושבת אצל כולנו וקוטלת עד שיודעים לגדול מזה. וזה תמיד יציק לך בהתרסה.

שיש מישהו שיקבל אותך כמו שאת, שיתאמץ מעל ומעבר כדי לשפר, יאהב לא משנה מה, יחבק לא משנה מה. ואת סתם...זרקת את זה 

ומנסה עדיין לחנוק את ה"אהבה" שלך, במקום לקום ולהכריז. יצאתי טונה, והריח לא יעבור אבל אני שלמה עם לעבור הלאה. כי את לא.

וזה רק מגביר את הריח. אז תתקשרי עכשיו ולא ביום כיפור, ותפסיקי להציץ בהודעה ששוה כלום כל שבועים. אני שוה יותר מזה.

אני לעולם לא אגיד לך את כל זה. כי במילא לא אכפת לך. את לא חיבת לי כלום. רק אני נשארתי מחויב אליך גם אחרי שהלכת בצורה מגעילה.

אני בכנות מודה שאין לי מה לתת מבפנים מראש, ואחרות מקבלות את זה. וכל הנתינה שמבחוץ מספיקה להן. ולך כל העולם לא יספיק.

ואת מקנאה. כי אני מחבק אותן וחושב עליך. והן בסדר עם זה. ואת רותחת מבפנים. היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי על אחוז נתינה קבלה

עשיה והכלה ממה שהיה איתך. והיא ידעה את הסיפור מראש. 

את בכח עדין חונקת את האהבה שלך ואצלי ואומרת אל ואל ואל אל תראה לי שאתה חי, אל תתקשר אל תבוא אל תדבר אל תעזור.

 אני סלחתי, אני חיבקתי כעת קצת בועט כי לפעמים גם זה עוזר למי שזקוק. את זאת שלא תסלחי לעצמך,

ומתביישת, בינך לבין עצמך. ואת זה תקחי לכל מקום איתך. אז תפסיקי לקחת אותי לכל מקום איתך. תקחי אחריות על לבבות שבורים.

ותמשיכי הלאה כמו הבן אדם החזק והטוב והאנוכי שאת. בשביל עצמך, כי מעולם לא הית שם גם בהכרזות לרצון להדדיות והכלה אלי.