"כל המאמין שלא ניתן לשנות את ההיסטוריה, מעולם לא ניסה לכתוב את ספר הזיכרונות שלו." - הזקן

בכל זאת הישג לא פשוט, בשנים שמישהו ומשהו "אשכרה" עבדו כאן, והיה מישהו שבכה מסביב לשעון שמחפשים מתכנת שיעבוד בבוטנים

(כברוב האתרים הישראלים, הבעיה היא שאין כסף להעסיק מתכנת לכל הרעיונות, גם אם יש תנועת גולשים היא לא מביאה תקציב איתה)

היה חוק שעבד די אוטומטית. אם אתה לא תכתוב כלום למשך 3 חודשים הבלוג יסגר. שלי נסגר פעם אחת כשעוד לא היה בלוג האתר לבכות בו

בתגובות, אלא רק איזה פורום תמיכיה של נענע. ירוק ומגעיל. כתבתי שם שהייתי בחו"ל ושחזרו לי בהצלחה כי נכנסתי בזמן ולא שנה לאחר המחיקה.

אז כל השנים האלו והתמדתי יפה. לא סגרו לי. מגיע לי תעודת דוקטורט של האינטרנט...אם לא פרופסורה.

בתגובה לרשומה הקודמת, כותבת הדיון כמצוי בימינו נבהלה מעצמה וסגרה את הבלוך שלה לאחר שעלתה לראשי כנראה. ככה שנשארה רק רשומת תגובה 

ללא הדיון בו שאלה גברים מה הם מחפשים בנשים. יש לציין רק שאת נק' הציון הזאת אני חוגג במערכת יחסים למרות שכתבתי את הרשומה.

וכמובן שבמקביל בסתר אני עדין שחוט מבפנים ומאוהב במישהי שכבר לא עימנו. ולא בשבילנו.

ולנושא עצמו, כי אמרתי שאפליץ רשומה לכבוד יום ההולדת ללידת ישרא בלוך, שכמובן היה מאורע לידה בקול תרועה אדיר כמעט כמו פוק לאחר

שלושה ימים עם הבת זוג. ברגע שהדלת נסגרה כשחזרתי הביתה לאחר שהקפצתי אותה מכאן...משחרר 3 ימים של התאפקות. ככה קולנית היתה לידתו של ישרא בלוך. אני רק אנצל נק' זו לכבוד נק' מעניינת שעליתי עליה באישון לילה זה. האמריקאים, הם אומה שמרנית מאוד בין LA לNY. יש להם צבא והערכה לנשק, והערסים שלהם זה רדנקים נוצרים, שמרנים שאוהבים נשק ולהגן על ארצם על ידי הקרבה עצמית כמו מתאבדים רק שזה הרבה יותר קדוש ונעלה

לרוץ למסור חייך למען מולדת ומכוערים ברחוב שלא ביקשו זאת. אצלם לא כל חיילים. כבר אין מאז שנות השישים גיוס חובה. מי שמתגייס עושה זאת כי צריך לדעתו, כי הוא רוצה מרוב שעמום ורצון לאקשן, או מימון לימודים, או קריירה ומקצוע. כן להתגייס לצבא יכול להיות מקצוע אם לא מדובר בישראל.

בכל מקרה בגלל זה שכאן אנחנו מאוד משועממים מלראות חיילים בכל חור ובכל אספקט של חיינו והכפיה עלינו לחיות בישראל מיליטנטית זה לא מענין

את הציבור הרחב שהמסלול הבנאלי הוא להתגייס כטירון+קשרים לנחות בסיירת מטכ"ל המהוללת ולעבור תפקיד פיקוד וקצונה שונים והופ! לקפוץ לפוליטיקה ולסיים כמנהיג המדינה! ככה זה במדינה מיליטנטית. עכשיו הדבר המגניב הוא שאנו לא אכפת לנו מכך, כי זה כבר טבול בכל חלק בחיינו. הצבא. המעבר הישיר לפוליטיקה. מגיבורים מהוללים להנהגה.

והאמריקאים כל כך מוקדשים להילול המוות והגבורה של אלו שכן בחרו אצלם ללכת לצבא. שהם אולי לא שמים לב שמאז חיסול בן לאדן יש מקום להשוואה! כן כן! לאחרונה יצא סרט טראש אקשן שמכליל הצלבה בין שני הז'נארים הכי תופסים בימינו. שם הסרט: אריות הים נגד זומבים.

היציאה של אריות הים המאוד שושואיסטים מאז חיסול בן לאדן בעוד ועוד ספרים, נאומים, סרטים, ריאליטי, טלוזיה, אושיות אינטרנט...

זה שלנו! רק אצלם. הם הופכים להיות סיירת המטכל של האמריקאים. אצלם כבר היה נשיא כוכב קולנוע וכוכב קולנוע מושל. הם לא יודעים

לעשות הפרדה בין הערצה עיוורת להנהגה מושכלת, הם יבחרו במי שהם מעריצים, מתים שיחתום להם גם לסרט וגם לנשיאות.

ברגע שקולטים שזה קורה אצלם עכשיו, הרבה יותר קל וברור להבין את הטירוף באמריקה עם הטרור הביתי והעולמי שהם לוקחים נורא ללב

ובשבילם הטירוף של לבחור בטראמפ נראה יותר ויותר שפוי. זה כמו המטומטמים שלנו שאומרים ביבי הוא חרא משוגע, אבל הוא כל מה שנשאר

מעידן שפוי של מנהיגים ולא עכברים, כמו שרון, פרס, רבין ברק ושאר אנשים שאולי היו מטומטמים בהנהגה, אבל כיבדנו אותם כמנהיגים, כי אנו עיורים

מסונוורים מהילת המטכליסט והגנרל. והאמריקאים מפחדים וזועמים בו זמנית על עלית הטרור שמוחתם עליו בכל מקום "איסלאם, איסלאם רוצים להרוג את הנוצרים". הם בחרו באובמה כי היה ההפך מבוש והם שנאו את בוש כמו אובמה והאשימו אותו בהכל. ועדין בחרו בבוש פעמיים. ועכשיו באובמה פעמיים והם שונאים אותו ויבחרו בביבי שלהם. טראמפ המשוגע הקיצוני ימני שאין להם לדעת מה יעשה, אך כבר ראינו למה מסוגל כביבי, חיסל כל יריביו.

פותח פה ללא חשבון, אישה עם דם חם. דיקטטור מערבי.דביל מדופלם. אריות הים כבר הפכולהיות מושא הערצתם של האמריקאים, כעת הם הוכתרו כהסיירת מטכ"ל שלהם. אין להם בעיה לבחור אותם כמנהיגים, הם כבר ממלאים כנסים בכל סיפור ונושא בו יבחרו ומותר להם לקחת חלק. הם חצו את הקוים משדה הקרב לאולם הקולנוע וכעת לעולם העסקים וההנהגה. כמו לוחמי מטכל האלמוניים שכל ילד מהקיבוץ מכיר ויודע איפה הם כשהם בצבא ולא בקיבוץ. אל תשכחו איפה קראתם את זה קודם, אל תשכחו כשטראמפ יבחר ולא יחתום כמו פוטין על שום מסמך. יתמתן בדקה. לא יפיל אף פצצה.

הוא יעשה דברים יותר משוגעים, כלפי אלו שבחרו בו. וימשיך לקצץ ולהעמיס מיסים עליהם. הוא לא יבנה אף חומה, שום דולר לא ילך לאף נושא קיצוני בו כולם מתים שהוא יטפל. יקח שנתים שלוש עד שהוא יעשה משהו גדול מספיק כדי שיזכרו לו את זה לטוב או לרע. כמה עוד אריות ים נכיר עד אז?

בקולנוע? בסיפורת? בטלוזיה? האם ישרא בלוך יהיה קיים עדיין כדי לספר על כך? האם יהיה לי בלוך עדיין בו?