לנער את המחלה

כמו שאמרתי כבר בתגובות לפוסט הקודם, לא היתה לי הזדמנות לעדכן קודם.. אבל למרות שרציתי לעשות את זה כמה שיותר מוקדם לפני יום שבת- עדיין לא מאוחר מדי! :)

"היחס הטוב שלו עבד בסוף".

זה הדבר הראשון שהיא אמרה לי כשנכנסתי הביתה.

"מה?"

"סבתא ודודה שלך שמעו על כל הדברים הנחמדים שהוא עושה והוא קנה אותן". לא רציתי לשמוח עדין כי אמא שלי נראתה כאילו היא חושבת שעכשיו זה רק היא נגד כולם, אז ידעתי שזאת לא קבלה מוחלטת.

סבתא שלי הזמינה אותנו לארוחה אצלה, היא אמרה שאם זאת הבחירה שלי היא תומכת בי והיא רוצה לפגוש אותו. קבענו למחר בשעה אחת.

חשבתי שזה יהיה רק היא, הוא ואני, למרות שידעתי שהיא הזמינה גם את אמא שלי, אבל שיערתי שהיא לא תבוא כי היא בד"כ לא באה.

לפני כמה ימים הנושא עלה והיא אמרה לי שהיא תבוא. היא העירה באותו בוקר הערה לא נעימה על הקשר שלנו אז אמרתי לה שאם היא באה כדי למצוא סיבות להפריע לקשר בינינו,אני מעדיפה לא ללכת. היא נעלבה מהאמירה שלי וסיפרה לי שהיא מאוד מעריכה את ארוסי, היא יודעת כמה טוב לי איתו, והיא אפילו אמרה שאני פורחת מאז שהכרנו. חוץ מזה, היא גם נכנסה לאחד המונולוגים שהיא מקיימת (סיפרתי לכם כבר שזה קורה לה לפעמים, כשהיא מתחילה להעלות טענות לשני הצדדים) ובסוף המונולוג היא אמרה שאולי זו היתה טעות, וכן יהיה לי עתיד טוב איתו בלי שום בעיות. התחלנו לדבר עליו והיא חייכה בזמן שסיפרתי לה איך בבנק ישבה לידינו אמא עם תינוק שלא הפסיק לבכות ואיך הוא הרגיע אותו פתאום והילד הקטן רדף אחריו בכל הבנק עד שאמא שלו לקחה אותו והם הלכו הביתה.

אני יודעת שזה לא נשמע הרבה, אבל זה צעד גדול בשבילנו, אחרי שדודה שלי וסבתא שלי היו אלה שהתחילו את המחאה הגדולה נגד הקשר והיו אלה שעודדו את אמא שלי להפריד בינינו. חוץ מזה, אחרי מפגש כזה אני בטוחה שירוצו בין בני המשפחה כל מיני סיפורים על איך הוא ומה הן חושבות, וגם אמא שלי תצטרך להגיב איכשהו- היא יכולה לומר לי שהוא עושה רושם של בחור טוב, והיא יכולה ללכת גם לכיוון השלילי.

מחר בצהרים נאסוף את אמא שלי ואת אחותי מהבית וניסע איתן לסבתא שלי. אני מקוה שהכל ילך חלק.

אמא שלו כל כך מתרגשת לראות שהמשפחה שלי מתחילה לקבל את הבן שלה שהיא רצה לפני יומיים, ישר כשהיא שמעה שהוא הוזמן אלינו, וקנתה לו בגדים חדשים שהוא יוכל ללכת איתם.

בגלל המחלה, הידיים שלו רזות בצורה יוצאת דופן. הוא נורא מתרגש, ותכנן ללבוש חולצה ארוכה כדי שהמשפחה שלי תוכל להדחיק. ביקשתי ממנו שיהיה עצמו ובחרנו יחד חולצה אלגנטית עם שרוול קצר אבל שמכסה מספיק.

אני מקווה שמחר כשנחזור נכתוב יחד את הפוסט של איך הלך מהצד שלנו, ויומיים שלושה אחרי זה- מה סבתא ואמא שלי אומרות בעקבות המפגש.