לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לנער את המחלה


לו יש מחלה גנטית פרוגרסיבית, לי יש משפחה שלא מוכנה לקבל את זה שאנחנו יוצאים. והוא? הוא הגבר הכי מתוק שיש.

Avatarכינוי:  לולה דעת

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2010

פיזיותרפיה, אור נרות ופונדו שוקולד


היום עבר בדיוק שבוע מאז שהתחילה החופשה שלי מהעבודה ובמהלך השבוע הזה הייתי עם בעלי לעתיד 5 לילות ושבעה ימים, והעובדה שאמא שלי לא אמרה לי שום דבר רע ושהיא גם לא מפריע לי לבוא איתו במפתיע לבית [בניגוד לחוסר ספונטניות הרגיל שלה] מאוד מקלים עלי כרגע. גם העובדה שהסתדרתי עם המשפחה שלו בלי הפחדים הרגילים שלי היום בארוחת החג, ושנראה שסבתא שלו עדיין מחבבת אותי מאוד, הופכים את הקשר שלנו לקשר נורמלי פתאום.

 

אני לא זוכרת אם סיפרתי לכם את זה כבר, אבל ארוסי היה אמור להתחיל לעשות פיזיותרפיה לפני שנה וחצי- שנתיים, כשהמחלה שלו החמירה. הוא הלך למפגש פעם בשבוע ואחרי חודשיים החליט שזה לא עוזר לו והפסיק ללכת. ביקשתי ממנו לפני חודשיים שיעשה פיזיותרפיה והוא חזר לקחת טיפולים, הוא גם מתמיד לעשות תרגילים מדי יום בבית. לפני שבוע בערך הוא קיבל תוצאות של בדיקות דם שהוא עשה לאחרונה והרופא שלו אמר שהנתונים שלו השתפרו מאוד מאז הבדיקה האחרונה, ולא רק זה- גם תפקודי הכבד שפעם היו אצלו לא טובים בצורה חריגה, עכשיו די התייצבו לבסדר- מה שמצביע על נסיגה של המחלה שלו. הרופא ניחש לבד שזה בגלל פיזיותרפיה אז היום ארוסי ביקש ממני לשבת לו על הראש עם זה, למרות שבנתיים הוא עושה תרגילים כמעט כל יום.

עוד סימן לזה שההתמדה משתלמת!

 

 

אתמול הוא לא הצליח להרדם, אז התחלנו לשאול שאלות בתורות עד שנרדמנו. שאלתי אותו מה לדעתו היה הדבר הכי רומנטי שאי פעם עשינו והוא הזכיר לי יום שלא סיפרתי לכם עליו, למרות שהייתי כותבת פה גם בתקופה ההיא. הוא הזכיר לי איך לפני 3 חודשים לא הסכמתי לחגוג את יום השנה שלנו יחד כי הייתי עדיין רבה עם אמא שלי ולא היה לי מצב רוח. באותו יום הוא הגיע מדוכא ולא הסכים לומר לי למה, לא ידעתי שזה מפריע לו כי הוא לא הראה שום סימן לכך. בסוף הוא אמר שזה בגלל שהוא רצה שנעשה משהו מיוחד לכבוד היום הזה.

הוא לא האמין שנצליח לאלתר משהו אבל בסוף זה עבד. הוצאנו בקבוק יין ישן שעוד לא נפתח, שטפנו שתי כוסיות מהויטרינה והדלקנו שני נרות שבת. המסנו טבלת שוקולד מריר שהיתה במקרר והכנו פונדו מבמבה שהיתה בארון ומענבים, כי לא הכנו כלום מראש וזה כל מה שהיה. פרסנו שמיכות על הרצפה והכנו ארוחה מאולתרת לאור נרות מכל הרכיבים שלא היה אפשר לתאר איך יצליחו להתחבר יחד למאכל אחד. חזרנו הביתה בזריחה.



 

הנושא החם מתחבר לי עם קטע שכתבתי פה פעם, אז אני חושבת לפרסם אותו מחדש לנושא החם. מזהירה למקרה שתראו פה פוסט שאתם מזהים שכבר קראתם חיוך

נכתב על ידי לולה דעת , 30/9/2010 00:08  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




1,328
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללולה דעת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לולה דעת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)