לנער את המחלה

הרבה זמן לא כתבתי פה, האוניברסיטה והעבודה לא השאירו לי זמן.

אני לומדת רק 3 ימים בשבוע, יתר הימים אני עובדת מהבית, ובכל הזמן הזה בחודש האחרון ישנתי אצל ארוסי. זה ממש כאילו אנחנו כבר גרים יחד.  בשבועיים האחרונים היו אפילו ימים שלא ראיתי את הבית בכלל, ואמא שלי לא העירה כלום.

עד היום, היום היא התעצבנה וביקשה שאני אפסיק לישון אצלו. אמרתי לה שתעזוב אותי בשקט וביקשתי ממנו שיקח אותי הביתה אחרי זה, כדי שאני אוכל לדבר איתה ושתראה שכלום לא השתנה ושזה שאני לא ישנה בבית לא אומר שהיא לא תראה אותי יותר ושהיא לא יכולה לדבר איתי.

בשלב הזה היא החליטה להתחיל לומר עליו דברים נוראיים ולהתעצבן כי הוא "חטף" אותי. זה היה בדיוק שעה אחרי שישבתי עם אמא שלו ודיברתי איתה והיא שאלה אותי מה אמא שלי אומרת על האירוסין. סיפרתי לה שכלום, שהיא בסדר עם זה ושהיא מעריכה את ארוסי. כשחזרתי הביתה קרה בדיוק ההפך.

אני כותבת לכם בצורה שבטח נראית מאוד מקוטעת, אני לא יודעת כי אני כותבת מהבית אחרי הדברים הרעים שאמא שלי אמרה אז אני ממהרת לעדכן ולצאת, אני מקווה שהפוסט הבא שלי יהיה בקרוב ויהיה קצת יותר נעים...