להתקדם, תוך כדי תנועה

בעוד 10 דקות אני יוצאת מהמשרד, מחתימה כרטיס וחותמת את שבוע העבודה הנוכחי בעבודתי העיקרית. השבוע הזה טס לי, בכלל לא הרגשתי איך הוא חולף. זה השבוע האחרון שאני מעבירה בבית, ביום שני הבא אני מקבלת את המפתח לדירה החדשה שלי לשנה הקרובה. אני לא יכולה לתאר במילים כמה אני מתרגשת, לחוצה ובעיקר סקרנית, סקרנית לדעת מה ואיך זה יהיה, למרות שגרתי בעבר לבד (באוסטרליה) - זה תמיד היה עם שותפים ותמיד לתקופות קצרות, ותמיד זה היה "על הדרך" ו"בין לבין", נכון שגם עכשיו זו לא הולכת להיות דירת-חלומותיי, אבל שנה זו חתיכת תקופה, לא ככה?

כבר הרבה זמן מתבשל אצלי פוסט בראש, אבל לצערי הזמן הפנוי ה(כמעט)יחיד שיש לי לכתוב הוא כשאני פה במשרד, ובשבועות האחרונים היו הרבה דברים שהיו צריכים להתבצע, כשהבוס נשף בעורפי. ביום ראשון אני יודעת שהוא יוצא מוקדם מהרגיל, ויהיה לי סוף סוף זמן לפרוק קצת את כל מה שהצטבר בתקופה הקרובה, אני מרגישה כמעט מחנק פיזי על החודש שלא כתבתי, לא פה ולא בשום מקום אחר, כתיבה בשבילי היא כמו אוויר לנשימה והיא פורקן חיוני, והיא גם עוזרת לי להסתכל על דברים מנקודת מבט קצת אחרת, אם לא לגמרי אובייקטיבית.

את היום הזה בעבודה העברתי בקריאת כתבות רבות שקשורות לבעלי-חיים. אני אוהבת בעלי-חיים, אפשר להגיד שאפילו יותר מבני אדם, וכלבים זו אהבתי הגדולה מכולן, קראתי על אנשים מדהימים שעוזרים ומגדלים כלבים עזובים או נטושים או כאלה שעברו התעללות בביתם הפרטי על חשבונם (מבטיחה לפרסם לינקים בתחילת שבוע הבא, הזמן באמת לוחץ כרגע), אך לצערי רוב הכתבות שנתקלתי בהן עסקו בהתעללות בבעלי-חיים, ואני יושבת כל היום במשרד עם כאב לב ומועקה ענקית ולא יודעת מה לעשות עם זה, נכנסתי לאתר "תנו לחיות לחיות" ומסרתי תרומה חודשית מחשבוני על-סך 50 ש"ח במשך שנה, אבל זה לא מרגיש לי מספיק בכלל. אני רוצה לעזור, אני רוצה לתרום, אני רוצה לא רק לשבת במשרד ולקרוא בשיברון לב את מה שהחיות הללו, שאין להן יכולת להגן על עצמן או לקרוא לעזרה - עוברות. אני רוצה לדעת שהצלתי אפילו כלב אחד, ועזרתי, וגרמתי לשינוי כלשהו. בכל מקרה מבחינה כספית אני לא יכולה לעזור יותר כי כאמור אני בתהליכי מעבר לדירה משלי, ואני עובדת ב-2 עבודות במשכורת רעב, אבל אני סמוכה ובטוחה שאני אוכל ואמצא זמן לפנות לכל פעילות התנדבותית מסוג כלשהו שקשורה בבעלי-חיים (בכלבים בעיקר) אם רק אמצא משהו שמתאים לי (כלביית צער-בעלי-חיים ברחובות נסגרת בשעה 19:00 בעוד שאני חוזרת מהעבודה רק ב-18:00 על כן להתנדב שם זה לא פרקטי מבחינתי), פה אני זקוקה לעזרת אלה שקוראים פה בבלוג.

אם שמעתם או ידוע לכם על עמותות או אפילו אנשים פרטיים באיזור רחובות ונס-ציונה שמחפשים מתנדבים בעזרה בטיפול טיולים וחיפוש משפחות לכלבים (בעיקר) - אנא כתבו לי בתגובות.

אני חייבת לסגור, אחרת אפספס את ההסעה.

פוסט מפורט יגיע בקרוב.

הלוואי שהייתי יכולה לצאת מפה בחיוך ולא בכאב לב, הלוואי שלא היו כל-כך הרבה אנשים רעים ואכזריים בארץ, ובעולם. זה כל-כך נורא.