לפעמים יש לי חשק לכתוב. בעיקר בשעות שכל ההנאה היומית שלי מתרוקנת ונשאר רק רן, בלי מחשבות, עם איזה חוסר לא ברור.
בעוד חמישה ימים (או ארבעה) אני משתחרר מהצבא. תקופה מקוללת של 3 שנים שבה עברתי הכי הרבה שינויים בחיי. מעין המאה ה20 של החיים של רן.
אז מה הספקתי:
הספקתי להכנס לכלא צבאי ולגלות את השנאה למערכת
הספקתי לגלות צד אחראי בי, לא מתפשר.
הספקתי למצוא עבודה לטווח ארוך שאתמיד בה גם בשנתיים שאחרי צבא.
הספקתי להגדיר לי חלום, מטרה, שאליה אני שואף והיא החיים בגרמניה (כולל לימודי הנדסת רכב)
הספקתי לעבור שינויים באופי, בדברים שאני אוהב ושונא, בדרך שבה אני מדבר עם אנשים.
למדתי להפתח. למדתי על בטחון עצמי, לקרוא אנשים, להבין מה הם רוצים ואיך לדבר אליהם, מעין דיפלומטיה קטנה, תיאוריות מוזרות שפיתחתי לעצמי במהלך הזמן.
הספקתי להוציא אדם מדיכאון ארוך ולגרום לו לחזור לחברת אנשים שוב.
הספקתי לעזור לאדם אחר לגלות שאם משהו לא טוב לו אפשר גם במערכת הצבאית לעשות שינוי.
הספקתי להיות לוחם, תומך לחימה וג׳ובניק.
הספקתי להכעיס קצינים ולשמח אותם ל2 רמות הקיצון.
הספקתי לקנות 2 רכבים, 2 טלפונים, לטוס לחול, לנסוע לאילת פעמיים.
גיליתי את הדרך שלי להתמודד עם בידוד, בדידות ותנאים גרועים (כלא 6 בצהל מישהו ניסה?)
לא הספקתי ללמוד גרמנית לרמה שאני רוצה.
לא הספקתי לאהוב, להבין מה זה הדבר הזה שכולם מדברים עליו ושרים עליו ומספרים עליו. למרות שהכרתי בנות מדהימות.
סה״כ הספק די טוב ל3 שנים. בשעה טובה שנצא מהמערכת הזאת ולא נחזור אליה לעולם.
שיהיה לכולם לילה טוב ושבוע אחרון שמח (: