כיתה ט' הייתה כל-כך זוועתית.

הייתי כל-כך מכוערת, לא הצלחתי בלימודים..

כשעברתי במסדרונות בבית הספר הרגשתי שכולם שונאים אותי.

היה לי כל-כך רע

והשמנתי המון.

המון..נו ל58 [על 168 באותה תקופה]

הייתי סקסית, אני חושבת..

ראיתי איך אנשים מסובבים ת'ראש ומסתכלים לי על התחת..

אבל היה לי קשה..קניתי ג'ינסים במידה 28 והתביישתי בזה.

וגם ה-58 הזה, זה נראה לי המון.

הפסקתי לאכול חטיפים והפסקתי לאכול אחרי 6..

וכל מיני בלה בלה אחרים שזה יותר מדי כדי לפרט פה, אולי בפעם אחרת.

רזיתי ל-48

מידה 24 הייתה בול עלי..

לא היה לי מחזור,

אהבתי כל עצם בגוף שלי, צילמתי את עצמי..

אבל אחרי שנהייתי כל-כך מאושרת הרשתי לעצמי להתפרע עם האוכל..

השמנתי לאט לאט תוך כדי תרגילי עיצוב וחיטוב למינהם

עליתי ל-53..אולי 54..55 גג

הייתי כל-כך שווה!!

והביטחון עצמי שלי כל-כך גדל

ואכלתי מה שבא לי כמה שבא לי..

המשכתי לעשות ספורט ואהבתי את עצמי כל-כך..

התחלתי לצאת עם בנים וכולם התייחסו אלי כמו לאלילה.

והיה לי חבר 5 חודשים והרגשתי בעננים..

כל המחמאות שלו גרמו לי להרגיש שאני הכי מושלמת בעולם.

ואז נפרדנו..

לפתע שוב החלטתי שאני צריכה לרזות.

מ-56 חזרתי ל-53

ושמרתי על ה-53 הזה עד שהכרתי את החבר הנוכחי שלי.

הוא חתיך,

והוא שווה..

והוא יכול להשיג כל אחת.

פתאום כל הביטחון העצמי פווווף..נעלם לו.

פתאום אני מפחדת..

פתאום אני מרגישה שיכול להיות שהוא לא ירצה אותי.

והוא אמר לי..

"את צריכה להשמין קצת..."

וידעתי שאני צריכה לעשות הכל בשבילו..

כל מה שהוא יגיד לי..

התחלתי לאכול ולאכול ולאכול

האכילה אצלי נהייתה כפייתית והשמנתי, אבל לא כפי שהוא רצה.

חזרתי לשנוא את עצמי.

חזרתי להיות במלחמה עם הקול המהדהד בראש.

ושמונה חודשים מאז אני עולה קילו ויורדת קילו, עולה שניים ויורדת שניים.

אני כבר לא יודעת מה אני רוצה.

אני מבולבלת..

מנסה לרזות והוא כועס, אומר שהוא לא רוצה ואוהב איך שאני.

וכשאני בולסת בלי הפסקה הוא מעיר, בצחוק אבל אותי זה לא מצחיק.

ולפעמים הוא אומר לי שאני צריכה להוריד קצת ברגליים.

ואני כבר לא יודעת שום דבר.

ואני יודעת שהוא אוהב אותי

אבל אני חולה, חולה וקשה לי.

ולפעמים אני שוכחת מזה אבל מספיק שיהיה לי קצת רע ועצוב..

והכל חוזר במכה.

זה עמוק בתוך תוכי וכנראה זה לעולם לא ילך ממני.

אני אוהבת אותך בובי,

מצטערת שאני עושה שטויות, פשוט..

אני מנסה גם, לפחות קצת..

לאהוב את עצמי....

אני יודעת שתבין..