אלכס בכלא צבאי, על נפקדות.

אני מתגעגעת אליו נורא, זה פשוט לא ייאמן..

אין אפילו שנייה אחת בה אני לא חושבת עליו.

מחכה לטלפון ממנו.

אתמול בחדר כושר כשפיספסתי את הפעם הראשונה בה הוא התקשר זה היה הרגע בו דאגתי יותר מכל דבר אי פעם בעולם.

סוף סוף נתנו לו להתקשר...ואני? לא זמינה..

אבל הוא התקשר עוד פעם :) וסיפר כמה קשה לו...

ביום שני אני אוכל לבקר אותו, ואני מבטיחה לשפר לו את המצב רוח פלאים!!

אני כל-כך אוהבת אותו, כל-כך!!

אני פשוט בטוחה שהוא הדבר ההכי מושלם בעולם כולו.

אני מוכנה לעשות הכל בשבילו ומרגישה שהוא כל מה שיש לי.

מחכה שהוא יחזור

לא הצלחתי להתאפק ונשקלתי, 57.

כן זה המון וכן עלו לי כל מיני מחשבות מפגרות לראש.

לא הייתי מסוגלת ללבוש טייץ היום לבצפר אז לבשתי מכנס רחב כזה שיסתיר לי את הרגליים.

די נו נמאס לי כבר..אני רוצה שכל זה יגמר.

לא רוצה את כל המחשבות האלה וכל הדאגות..

מה אני צריכה את כל החרא הזה?

למה זה לא יוצא לי מהראש?

היו רגעים שאמרתי על הזין שלי ולא נורא...אני רזה

אבל עמוק בלב אני מרגישה את החרטה..

בכל זאת, לפני חודשיים בערך 53..

לא יודעת מה אני רוצה. חייבת להפסיק לחשוב על זה!

יש לי את הגבר ההכי מושלם בעולם ואני לא צריכה יותר כלום!

די.

רציתי פוסט אופטימי ושמתי תמונה אופטימית בהתחלה, והכל התפקשש בסוף.

אוף..

יהיה בסדר, עוד מעט חדר כושר והמצב רוח שלי ישתפר.

ואז אלכס יתקשר ואני חייבת להישמע אופטימית ושמחה כדי לא להעציב אותו עוד יותר, וזה מה שאני אעשה!!!