אני פשוט יושבת פה ומרגישה את הכל שלי נוזל

החל מהמוח ועד לכפות הרגליים

הבטן

נמתחת על עצמות שמסודרות בכלובים וחודים ושורות שורות

נוזלת

על

הכל

הכל

טובע

בי

אני

טובעת

בכל

הכל

כל כך

רועש

אין הפוגה מכלום

הידיים שלי נוזלות והאצבעות נמתחות נמתחות לקילוטרים אבל ברגע שאני מסתכלת עליהן הן שוב קצרות ושמנות, כמו נקניקיות בניחוח טבח

אני לא רוצה לחיות בעולם הזה יותר

מתחשק לי להקיא, אבל ממש

אכלתי כל כך הרבה היום ואני טובעת בעצמי ובכל ואני לא רוצה יותר לא רוצה לא רוצה לא רוצה

אין לי אף אחד אבל יש כל כך הרבה, איך לעזאזל עובד הניגוד המטורף הזה, איך לעזאזל זה עובד. אני שונאת את זה שטוב לי רוב הזמן, יש יותר מידי לאן ליפול, אני חושבת שזה מה שמרגיש כל כך בטוח בקרקעית כי עושה רושם שהגעת לסוף המנהרה ואין לאן ליפול ואם תפלי עוד אז זה יהיה לתוך בטן כדור הארץ והיא מלאה בלבה ותמותי תוך שניות ולא תרגישי כלום בכל מקרה ולא יהיה לך אכפת. אני לא אוהבת להיות למעלה יותר, זה לא למעלה לחלוטין, רק למעלה יותר, והכבלים שמחזיקים אותי הם רופפים כל כך והבור הזה מלא ברוח ואני מתנדנדת כל היום ואני פוחדת כל כך. אני רוצה לקרקעית שוב אז אני מנסה לא לאכול ואז אמא "לא אוהבת את זה שהתחלת לאכול סלט לארוחת צהריים" ואני משקרת ואומרת שאני לא, שאני אוכלת יותר (מה שנכון, השאלה היא כמה יותר) ואז מגיע סוף השבוע ומנופר, מלכת הרעב אני הופכת לנופר, מלכת הבולמוסים של היקום. אני נורא לא אוהבת את זה ונורא לא אוהבת את עצמי ואני לא רוצה להיות יותר אבל רוב הזמן אני לא מרגישה את זה. יהיה מוזר להגיד שאני מתגעגעת לייאוש? אני מתגעגעת לריח שלו ולמרקם שלו ולדרך בה הוא נופל ברכות משתקת על עורי ולטעם שלו של מנתה וחסה ו

הפסיכולוג שלי כל הזמן שואל אותי מתי בפעם האחרונה הקאתי ואני אומרת לו שאני לא מקיאה, זה היה חד פעמי לחלוטין ובאופן מוחלט ונצחי, אבל הוא תמיד שואל וזה רק מכניס לי רעיונות לראש. באמת שזה היה חד פעמי לחלוטין ובאופן מוחלט ונצחי אבל אני נורא רוצה להקיא, נורא נורא נורא רוצה להקיא אני ענקית כל כך אני רוצה להתכווץ לכדור ולתלוש את העור מהידיים ומהבטן שלי ולפנצ'ר את השדיים האלו ולתת לתנינים לאכול את הירכיים ואני רוצה להיות שלד מזויין ולעוף ברוח הדפוקה ולהידמות לגופה רוב הזמן. אני רוצה להיות רזה רזה רזה רזה רזה כל כך שזה יכאב, שאני לא אוכל בכלל להשען על כיסאות או לשבת על משהו שאין בו ריפוד או אפילו לחשוב על אוכל, אני שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת אוכל. ואני רוצה לישון עד קץ הימים וגם שיהיה כמו פעם, כשהיה לי רע ורציתי למות כל הזמן אבל גם היה לי כוח רצון כמו שצריך ויכולתי לא לאכול יומיים ברצף.

Fatty patty bitch cunt slut