אני לא מאמינה שזה קרה הרגע
אני כאילו, כל כך שמחה שזה כואב
מי צריך בכלל לאכול
ביקשתי מישרא את הסיסמה לבלוג החדש שלי (כי אני טיפשה ושכחנית) והוא נתן לי את כל הסיסמאות לכל הבלוגים
כולל הבלוג הזה
בדיוק השבוע חשבתי שאולי אף פעם לא הייתי צריכה לתת לבאן לשנות פה הכל ולהוציא אותי מכאן
אבל עכשיו חזרתי
וקראתי את כל הפוסטים שנשארו פה ואפילו לא הייתי טיפשה כמו שחשבתי
היום אני הרבה יותר גרועה.
יצאתי מכאן באמצע י"א אני חושבת
שנה פחות עשרה ימים מאוחר יותר התאשפזתי לחודשיים במחלקה פסיכיאטרית.
אז הייתי בת 16, בעוד עשרים יום אהיה בת 18.
עברתי המון ולא עברתי כלום.
עליתי שלושים קילוגרמים מאז השקילה האחרונה שלי פה. חחחחח. פרה.
בקיצור,
ישבתי בחוץ עם א' ועישנו מלא וראינו את הפרק החדש של השמינייה בפלאפון שלה כמו שבוגרות תיכון מנוסות עושות,
ואז חשבתי שאני רעבה וחשבתי באופן קונקרטי על לאכול קורנפלקס תוך כדי שחשבתי באופן קונקרטי על לפוצץ לעצמי את הפרצוף,
ואז החלטתי לעדכן בבלוג במקום,
ואז גיליתי מחדש את הבלוג הזה.
ואני פשוט מאושרת כל כך שמי בכלל צריך לאכול?
הבלוג הזה הוא דוגמה ומופת לכוח הרצון שלי. אני צריכה ללמוד מעצמי של לפני שנתיים. ולשם הנוסטלגיה:
היום הייתי פרה של ממש:
בוקר: שיבולת שועל אורגנית (180), ארבע פרוסות לחם קל (160) עם גבינת סויה (120) וממרח פסטו (188)
ביניים: כרוב (21), עגבניה (40)
צהריים: קציצות גזר (436), כלומר מלא מהן
ביניים: מעדן סויה (115)
ערב: ת'לב
סה"כ 1260 כמו בת זונה
פלוס חצי קופסת סיגריות בערך
ילדה דוחה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
